רוברט פולגום

רוברט פולגום

סופר


1.
לפני חמש-עשרה שנה פרסם רוברט פולגום אני מאמין פשוט, שהפך לרב מכר בינלאומי. ושכיכב במקום הראשון ברשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס. עם מכירות של יותר משבע מיליון עותקים – כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן. בשנים שעברו מאז שהספר ראה אור בראשונה, היה לו זמן להרהר, להעריך ולשקול מחדש את רעיונותיו. פולגום כתב לספר זה הקדמה חדשה והעשיר אותו בעשרים וחמשה כטעים חדשים לגמרי, שנותנים משנה תוקף לחוכמת החיים שלו,הפשוטה אך רבת –המשמעות: רוב הדברים הבסיסיים ביותר בחיים טומנים בחובם את ההזדמנויות החשובות ביותר. פולגום מחבר אותנו בספרו להרהורים על החיים, המוות, האהבה, הכאב, החדווה, הצער... והשניצל סטייק הטוב ביותר בעולם. בסיפור על הגרעין הקטן שילד מנביט בצלוחית מדובר בעצם היותנו בני-תמותה ועל שבריריותם של החיים... עכבישה שלוכדת בקוריה (ומאבדת) אישה מבוגרת בבוקר יפה אחד מלמדת אותנו איך לשרוד אחרי האסון... סיפור אהבה של ז´אן פרנסואה פילאטרה והכדור הפורח שלו מזכיר לנו לגלות אומץ ולא לפחד "לעוף"... וממשחק "מחבואים" אפשר ללמוד על טבעו של אלוהים. כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן מלא וגדוש בתובנות מאירות עיניים על החיים ובמשמעות המצויה בפרטים הקטנים. אולי דווקא בעולם המטורף שבו אנו חיים, סיפורים אלה יהדהדו אפילו עמוק יותר – כאשר תגלו כיצד אפשר למצוא תובנות אוניברסליות באירועים פשוטים. רוברט פולגום הוא סופר, פילוסוף ומרצה, אבל הוא עבד גם כבוקר, זמר שירי עם, איש מכירות ביב"ם, שחקן, כומר, ברמן, מורה לציור ואב. כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן היה מקור השראה לכמה מחוזות תיאטרון מצליחים. פולגום מתגורר בסיאטל, במדינת וושינגטון שבארצות הברית....

2.
כל מה שאני באמת צריך לדעת לגביי איך לחיות ומה לעשות וכיצד להתנהג, למדתי בגן הילדים. החכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת האוניברסיטה, אלא דווקא בארגז החול בגן. אלה הדברים שלמדתי: שתפו את החברים בכל. שחקו בצורה הוגנת. אל תכו אנשים. החזירו את הדברים למקומם. סדרו את הבלגן שלכם. אל תיקחו דברים שאינם שלכם. אמרו סליחה אם פגעתם במישהו. רחצו ידיים לפני האוכל. הורידו את המים בשירותים. עוגיות פריכות וחלב קר יעשו לכם טוב. הקפידו לחיות חיים מאוזנים- ללמוד קצת,לחשוב קצת, לצייר, לשיר, לרקוד, לשחק ולעבוד כל יום קצת. שכבו לנוח כל יום בצהרים. בצאתכם לעולם היזהרו ממכוניות,החזיקו ידיים והישארו יחד. היו מודעים לדברים הנפלאים. ...


קסם של ספר.משעשע, מרומם ומזכיר לנו את הדברים הקטנים והיפים האלה בחיים, שכמבוגרים כבר קצת קשה לנו לראות. מומלץ בחום.... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ