“לורן מילק טוענת באחד משיריה שהיא אישה-ישו על הצלב. נשאלת השאלה, אם היא קורבן כה גדול כמו שהיא מתארת את עצמה, מדוע הביאה ילד לעולם? טעמי האישי, הוא שמשורר צריך לעמוד מאחורי השירים שלו. כמובן שאינני תומך בהתאבדות או בהתאכזרות עצמית, אך פעם היה כאן ועדיין יש דור של משוררים זקנים שהם גם מלח הארץ, וגם אנשי רוח וגיבורים. כמה מהם: יונה וולך שמתה ערירית, לאחר מחלה קשה ושהורישה את המעט שהיה לה לבן זוגה יוב”