|
|
|
2.
|
|
"אני רוצה להרגיש את הטעם של הציצי שלך עמוק בתוך הפה שליכתב המחזאי והשחקן לא ידע אם פניו לומר זאת לאימולזוגתולגננת שלואו לשחקנית שעמדה מולו בשר ודם על הבמה..."
בקובץ שיריו ״מתיילד״ מעמיק ומשכלל אביב זמר, את ה"צניחה ללא מצנח" שהעסיקה אותו גם בעבר. צניחה לעבר זיכרונות ילדות, טשטוש גבולות, מפגן מסכות גדול שיש בו גם יסוד של קרנבל, וגם חיפוש אובססיבי כמעט אחרי מגע וקשר. "אני מדבר אל עצמי בשפה שקפאה", הוא כותב באחד השירים, אבל נדמה שהוא מנסה לא פעם לעשות בדיוק את ההיפך - להטיל עוד ועוד מילים לחלל העולם, ולנסות לברוא דווקא משם מציאות חדשה.
אביב זמר, יליד 1974, הוא שחקן תיאטרון ומשורר שחי ופועל בתל-אביב. "מתיילד" הוא ספרו השלישי....
|
|
3.
|
|
"אייך אימי?בוהה בציפורים ירוקותקפוצה בקיומךרק שנתך ערבה תנחם תשכיח מרוריםאבדת ליאישה יפה, קשת יום..." אמנות השירה מחפשת תמיד את סוד הצמצום. איך ניתן להעביר בכמה מילים בודדות כאב גדול או רגש עצום. איך דואגים שאותו רגש לא יעלה על גדותיו, ויהיה במידה הראויה שאותה יכולות המילים לשאת בלי שהן עצמן יסדקו וישברו ויתפרקו על הדף. ספר שיריו הרביעי של אביב זמר, עוסק בדיוק בשאלה הזאת – איך מתיכים עולם שלם - כואב, סוער, מתאווה, לתוך כמה מילים ספורות. לשירה שלו יש קצה ששולח זרועות לאוויר, אבל גם שורש, שמבקש לינוק ולהתחבר לאותה חווית יסוד של התחלה וילדות.אביב זמר, יליד 1974, הוא שחקן תיאטרון, במאי ומשורר שחי ופועל בתל-אביב."חלקיקים" הוא ספרו הרביעי....
|
|
