|
|
|
1.
|
|
הייתי המומה כשנישק אותי. הוא היה זר, ועם זאת מוּכּר מאוד. רק כשהתעוררתי וגיליתי את תמונתי מרוחה על שערי הצהובונים, התחוור לי שאני יודעת מי הוא.
הנסיך אלכסנדר מקיימברידג'.
מגה-ילד-רע.
יורש העצר המגורש.
הוא לא אביר חלומות. הוא שתלטן. הוא תובעני. הוא מסוכן. ואני לא מסוגלת לסרב לו.
לשנינו יש סודות - כאלה שבכוחם להפריד בינינו או לקרב אותנו זה לזה ביתר שאת - ובעוד הפפראצי חושפים סוד אחרי סוד, עליי להחליט באיזו מידה אני כבר נתונה לשליטתו....
|
|
2.
|
|
אלכסנדר ניצב על גג העולם ואני שסירבתי לכרוע לרגליו כמו כולם, ידעתי שנפלתי. נפלתי חזק. עד שהסודות קרעו אותנו לגזרים, חצצו בינינו.
עליי להתרחק ממנו, אני חייבת לנוס על נפשי אבל התמכרתי, השתעבדתי לו — לעונג ולכאב. הוא הזהיר אותי, מהצד האפל שלו... מהעבר שלו... אבל גם אותי רדף סוד אפל משלי.
רק יחד ננצח את השדים הרודפים אותנו... אם לא נהרוס הכול במו ידינו.
לא תמיד אהבה כובשת, מנצחת הכול. אבל אותי היא כבשה בגדול...
|
|
3.
|
|
העולם ניסה לקרוע אותי מזרועותיו, אך אלכסנדר נאבק עליי, תובע עליי את בעלותו. אני שייכת לו – גוף, לב ונפש. גיליתי את כוחי באדנותיות שלו. בשליטתו. באהבתו.
ואף על פי כן תמיד המשכתי להרגיש באפלה המאיימת להטיל את צילה על אושרנו, מאיימת להכריע אותנו, אבל מעולם לא שיערתי שכך סיפורנו ייגמר.
חשבתי שאני יודעת מה יחוללו נישואין לאלכסנדר ולחיי. לעצמאותי. לקשר בינינו. טעיתי.
קרועים ורודפי טרגדיות, נאבקים אלכסנדר וקלרה על אהבתם, ונאלצים לעמוד מול שעתם האפלה ביותר בסיום המסחרר של הסאגה המדהימה שלהם...
|
|
