המילים היי־טק וסטארט־אפ מהלכות קסם. הן מגלמות את חוויות המעבר מהעבר לעתיד, מהמיושן לקדמה, מהבלתי רציונלי אל המדעי – הטכנולוגי. חלום הסטארט־אפ שייך לצעירים. הוא עוסק בקצב חיים דינמי, בעולם חסר גבולות, ובבני המזל העומדים בפני התעשרות מהירה ופרישה מוקדמת מחובת הפרנסה. אך מה קורה כשהחלום מתנפץ אל מול המציאות? כיצד נראים חיי השחקנים העולים על מגרש ההיי-טק ובמת הסטארט־אפ אז? הקרב על הסטארט־אפ הוא סיפור של התנגשות בין תרבויות, אנשים, חלומות, יצרים, ותפיסות עולם בעידן הבהלה לזהב הווירטואלי – בתקופת התנפחות בועת ההיי־טק טרם התפוצצותה. בעז תמיר נקרא לסייע בהצלת חברת טלרד, דינוזאור תקשורת ישראלי חולה. תמיר מבקש להראות שניתן להבריא את החברה בכוח החזון, בהצגת תפיסת ניהול אלטרנטיבית וביוכלת לגזור מהשקפת עולם תפיסה אסטרטגית מעשית וישימה. הוא מאתר בחצר הגרוטאות של טלרד פרויקט טכנולוגי שנסגר, ואוסף קבוצת עובדים צעירים שפוטרו. תוך חודשים ספורים תמיר מכניס בחבורת הצעירים הכבויה רוח חדשה. בכוח חזונו הוא הופך קבוצת עובדים מיואשים לקבוצת עילית נמרצת ומלאת מוטיבציה, יוצר קשרים בינלאומיים ומגייס עשרות מיליוני דולרים הנדרשים להפיכת סטארט־אפ לחברה בינלאומית. ואז, על סף פריצת דרך עסקית, כשהשלד קורם עור וגידים והופך למיזם בעל ערך כלכלי, מחליטים בעלי המניות למהר ולמכור את החברה. תמיר, שמאמין כי החברה עדיין לא בשלה, מתנגד ומשלם על כך במשרתו. המכירה לא מתבצעת, החברה נסגרת ומותירה אחריה הפסדים של מיליוני דולרים ועשרות עובדים מוכים. כיצד קורה שיזם-מנהל ובעלי מניות שהם אנשי עסקים בעלי ניסיון מגיעים לתוצאה כה עגומה? הקרב על הסטארט־אפ הוא סיפור הדרמה המתרחשת בצדו הבלתי נראה של עולם הסטארט־אפים הקוסם לרבים. מסתבר שגם בעולם ההיי־טק השכלתני, קרום דק של רציונליות מכסה אוקיינוס של יצרים....

הפיזיקה הקוונטית מהווה את אחת המהפכות החשובות במדע של המאה ה-20. היא פורשת בפנינו מציאות חדשה, היא עוסקת בשאלות כגון מהם הישויות הבסיסיות של הטבע ומהו היחס בינינו כצופים בטבע לבין הטבע עצמו. הפיזיקה הקוונטית מותחת את גבולות ההבנה שלנו עד הקצה, עשירה בטענות שנראות פרדוקסליות, למשל: חלקיק יכול להימצא בעת ובעונה אחת במספר מקומות, כאשר צופים בו הוא משנה את התנהגותו, הוא יכול לחדור דרך קירות אטומים, לעיתים אין לו זהות מוגדרת נבדלת מחלקיקים אחרים, ועוד. פרדוקסים אלה עומדים בניגוד לתפיסות המדעיות הקלאסיות של המאה ה-19. ואולם לא מדובר במהפכה מדעית שעוסקת בהבנה חדשה של הטבע בלבד, אלא גם במהפכה בתפיסה שלנו את תפקידיה של התורה המדעית כתורה המתארת את הטבע. מהם אם כן תפקידיה הבסיסיים של תורה מדעית? האם "הסבר", או שמא ניבוי? הפיזיקה הקוונטית היא בעלת כושר ניבוי גבוה, בעוד שחוקיה הבסיסיים נתונים לפרשנויות רבות וסותרות. לעיתים ה"הסבר" שהיא מציעה לתופעה נראה לנו אבסורד, ואף מרמז על שינוי שנדרש במושג ההסבר המדעי עצמו. הפיזיקה הקוונטית מייצגת סוג של בגרות מדעית, השתחררות מחלום המדע המכניסטי-ניוטוני. אנו מחליפים סיפור מדעי ניוטוני, נאיבי מעט, בתוצאות של מכשירי מדידה ובאלגוריתמים חישוביים. אנו מקבלים לתוך התורה עקרונות של אי וודאות, אקראיות אינהרנטית, לצד מושגים פוזיטיביסטיים של מדידה. אנו מחליפים סיפור יפה בתורה שנראית לכאורה חסרה, לא שלמה. ואולם מתחת לפני השטח חבוי יופי רב, מגולם בתפיסה חדשה ומהפכנית של המדע. הספר מציג את העקרונות הבסיסים של התורה הקוונטית, מרמז על השאלות הפילוסופיות העולות מתוכם ומנסה לחשוף את היופי החדש שהיא מציגה – היופי הקוונטי. בעז תמיר הוא בעל דוקטורט כפול ממכון ויצמן ומאוניברסיטת בר אילן; תחומי העניין שלו כוללים את תורת המספרים, פיזיקה קוונטית, חישוב קוונטי ואינפורמציה קוונטית, תורת המשחקים, מודלים חישוביים של מדעי החברה ופילוסופיה והיסטוריה של המדע; מלמד בפקולטה ללימודים בין תחומיים באוניברסיטת בר אילן....

הבינה המלאכותית מהווה פריצת דרך טכנולוגית דרמטית. יש לה השלכה על שיטות מחקר במדעי הטבע ומדעי החברה, על מושגים בפילוסופיה, על חקר השפה, חקר הנפש, האמנות ועוד. היא מעלה סוגיות פילוסופיות עמוקות בנוגע לשיטות החשיבה שלנו; העיסוק בה מחייב אותנו להתבונן פנימה אל הדרך שבה אנו פותרים בעיות, מסיקים מסקנות, מגיעים לתובנות, משתמשים בשפה ויוצרים יצירה. העיסוק בבינה המלאכותית מהווה גם לימוד פנימה, על עצמנו. הבינה המלאכותית יונקת מתחומים רבים קרובים, ביניהם מדעי המוח, קוגניציה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה, תורת המשחקים, לוגיקה ומדעי המחשב. תובנות רבות מהתחומים האלו חלחלו במשך השנים אל תוך הבינה המלאכותית, והם ניתנים לזיהוי באלגוריתמים המרכיבים אותה. על רקע כל אלו עולות שאלות פילוסופיות הנוגעות גם לשאלת הגוף והנפש: מהי אינטליגנציה, מהם מאפייניה, האם קיימת אפשרות של מכניזציה של האינטליגנציה או של חלקים ממנה, האם יצירת בינה מלאכותית אמתית היא אפשרית, מהם אותן תכונות אנושיות הניתנות לחיקוי או מכניזציה אם כאלו קיימות? בינה מלאכותית, ספרו החדש של בעז תמיר, מציג ארבעה עמודי תווך של הבינה המלאכותית: רשתות נוירונים, לימוד חיזוק, רשתות גראפיות ואלגוריתמים גנטיים. כל אחד מפרקי הספר מציג את כלי העבודה, את השפה שבה משתמשים החוקרים להגדרת הכלי, את שיטות החשיבה, את קשיי המחקר, את הפתרונות האפשריים וכן את מגבלותיו של אותו כלי. הבנת כלי העבודה של התחום היא תנאי הכרחי לקיום דיון פילוסופי משמעותי ביכולותיה של הבינה המלאכותית, בהשלכותיה, ביתרונות, לצד הסכנות העולות מהשימוש בה, ברגולציה אפשרית עתידית שלה וכן בכיווני מחקר עתידיים. בעז תמיר מלמד בפקולטה ללימודים בין תחומיים באוניברסיטת בר אילן. ספרו הקודם, פיזיקה קוונטית, ראה אור ברסלינג (2019)....