חגיגה בשני כרכים: מחווה לקוראי הספריה החדשה בתום עשר שנותיה הראשונות. אסופה עשירה של רומאנים קצרים, נובלות וסיפורים של הסופרים אהובי הקוראים (אלה שספריהם נמכרו בעשור הראשון של הספריה ב-15,000 עותקים ומעלה) – טקסטים שלא הופיעו לפני כן בספרי הספריה: רובם חדשים, או מחודשים, ורבים מהם נכתבו או תורגמו במיוחד לאנתולוגיה. בספר אחד, בן שני כרכים, חברו כאן יחד לקרנבל ספרותי פול אוסטר וחנוך לוין; סאראמאגו ויעקב שבתאי; טוני מוריסון ואברהם ב. יהושע; אלזה מורנטה ודויד גרוסמן; קלאריס ליספקטור ועמליה כהנא-כרמון; נטליה גינצבורג ויהודית הנדל; גוגול ויצחק לאור; צ'כוב ויוסל בירשטיין; נאבוקוב ואמנון דנקנר; סרוואנטס וגדי טאוב; פוקנר ובני ברבש; פרוסט ויהודית קציר; פלובר, עדנה מזי"א ולואיס קרול. מפגש נדיר ויוצא-דופן. ...

חגיגה בשני כרכים: מחווה לקוראי הספריה החדשה בתום עשר שנותיה הראשונות. אסופה עשירה של רומאנים קצרים, נובלות וסיפורים של הסופרים אהובי הקוראים (אלה שספריהם נמכרו בעשור הראשון של הספריה ב-15,000 עותקים ומעלה) - טקסטים שלא הופיעו לפני כן בספרי הספריה: רובם חדשים, או מחודשים, ורבים מהם נכתבו או תורגמו במיוחד לאנתולוגיה.       בספר אחד, בן שני כרכים, חברו כאן יחד לקרנבל ספרותי פול אוסטר וחנוך לוין; סאראמאגו ויעקב שבתאי; טוני מוריסון ואברהם ב. יהושע; אלזה מורנטה ודויד גרוסמן; קלאריס ליספקטור ועמליה כהנא-כרמון; נטליה גינצבורג ויהודית הנדל; גוגול ויצחק לאור; צ'כוב ויוסל בירשטיין; נאבוקוב ואמנון דנקנר; סרוואנטס וגדי טאוב; פוקנר ובני ברבש; פרוסט ויהודית קציר; פלובר, עדנה מזי"א ולואיס קרול. מפגש נדיר ויוצא-דופן. ...

בקובץ : נטליה גינצבורג , דויד גרוסמן , אלזה מורנטה , בני ברבש , ניקולאי ו. גוגול , יהודית קציר , טוני מוריסון , מרסל פרוסט....

'שב עלי והתחמם' הוא סיפור אהבתם ההומוארוטית של ברנר וגנסין, דרמה סוערת לאורך כעשר שנים, שהגיעה לשיאה בלונדון במאי 1907, בחדרו הקטן של ברנר, עם מיטת-הברזל הכמעט-עירומה. ואז באו האכזבה וההידרדרות, עד לנתק המוזר והמוחלט בין השניים, המוסבר כאן לראשונה. הסיפור המסופר בספר הוא פְּרי ניחושים נועזים, המוצאים את אישושם בגודש של 'רמזים' סמויים, פרטים זעירים זנוחים שחמקו עד כה מתשומת-הלב והיו מושלכים כפסולת חסרת-ערך. מנחם פֶּרי מנחש את ההתרחשות ואת התכנים הנפשיים השתוּקים של ברנר וגנסין בדרך דומה לזו של הבלשים הספרותיים הראשונים, דוּפֶּן של פּוֹ ושרלוק הולמס של קונן דויל, המוצאים את הראָיות שלהם בזוטות, שמהן הם ממריאים להיפותזות חובקות, לא-צפויות. לפיכך העלילה האחרת של ספר זה היא עלילת ההתחקות אחר העקבות – סיפור היטלטלותו של המחבר, בדקדקנות אובססיבית, בתוך הפרטים השוליים, המתלכדים לבסוף ב'קְלִיק' אחד מרהיב. פרי פוסע בפועל בעקבות דמויותיו ברחובות לונדון, עד אשר שני הסיפורים, סיפור המעקב וסיפורם של ברנר וגנסין, מתחברים במפתיע בגן בצפון לונדון, והמחבר מוצא את עצמו בלב הסיפור של דמויותיו. הספר כולל נספחים מוּעָרים, וביניהם אגרות גנסין אל ברנר, ורשימת הזיכרון של ברנר "אורי-ניסן: מלים אחדות". אבנר הולצמן: מעולם לא תוארה פרשת היחסים האינטימית בין ברנר לגנסין באופן כה מסעיר. בכישרון סיפורי מובהק פורש לפנינו פרי עלילה רבת ניואנסים ועשירת תגליות. החיים והספרות נארגו ביד האמן שלו לטקסט רב-הדהודים. מחקר תיעודי מדהים-בדקדקנותו, ותובנות פרשניות מזהירות, הצטרפו כאן יחד לחוויית קריאה מאלפת ומרגשת. אריאל הירשפלד: עבודה של סופר מדהים, שיוצרת רצף סיפורי מזהיר. קול הסופר הוא בו-בזמן קול של היסטוריון דקדקן, נובר בקטנוֹת, שדווקא הדינמיקה שלו בתוכָן, נדידתו בתוך העובדות, היא הסיפור. איזו תנופה! תגליות בכמויות נופלות בצלצול כמו מטבעות ממכונת מזל. זהו שיעור ביצירתיות. צעד חדש לגמרי בחייו הרוחניים של פרי. מיכאל גלוזמן: כשם שיש סופרים גדולים יש קוראים גדולים, ופרי הוא אחד הפרשנים המחוננים ביותר בתולדות הביקורת העברית. את כל מה שלא נאמר בהספד שבור-הלב של ברנר על חברו גנסין, שנכתב ב-1914, מצליח פרי לשחזר או לנחש באופן מעורר השתאות באמצעות עבודת נמלים ביוגרפית והרבה דמיון. פרי מספר סיפור-קריאה מזהיר המוכיח כי קריאה מקורית היא מעשה אמנות לכל דבר ועניין. דויד גרוסמן: בתנופת סיפור וירטואוזית מעורר מנחם פרי לתחייה את מסכת יחסיהם הסוערת והאפלה של ברנר וגנסין. מלאכת הכתיבה כאן היא מעשה חושב של בלש ופסיכולוג וסופר גם יחד. הוא חושף לעינינו שתי נפשות מעונות, היודעות גם לאמלל כהוגן זו את זו, וסוחף אותנו לתוך צלליה ושתיקותיה של דרמה היסטורית וספרותית, ובעיקר, אנושית ונפשית....

המחיר כולל משלוח...

כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. 'סימן קריאה' הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר. חוברת 5 ממשיכה לפרסם משיריהם של אבות ישורון, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, יונה וולך, מרדכי גלדמן, אוֹרי ברנשטיין, גבריאל פרייל, דליה רביקוביץ וישראל פנקס, וכן שירים מאת דן פגיס, גבי דניאל, יוסף שרון, עוזי בהר, דילן תומאס, אֶוּג'ניו מונטלה, דוד פוגל, ואחרים. בסיפורת מביאה חוברת זו את "שצ'יצקי" של חנוך לוין; קטעים מסמואל בקט ומג'ון בארת'; סיפורים של יהושע קנז, וולפגנג בורכרט, ישעיהו קורן והיינריך בל; קטעי פרוזה של יאיר הורביץ; ועוד. עוד בחוברת: נסים קלדרון על שירי מאיר ויזלטיר; יעל רנן על 'מרת דאלווי' של וירג'יניה וולף; מאיר שטרנברג על "'אל המגדלור' בעברית ובעיית היחסים שבין תרגום לפואטיקה"; אילנה המרמן על "שירה קונקרטית"; ארנסט המינגווי על סקוט פיצג'ראלד; נורית גרץ על 'האשה הגדולה מן החלומות' של יהושע קנז; גרשון שקד על 'לוויה בצהריים' של ישעיהו קורן; גבריאל צורן על 'הדוד פרץ ממריא' ליעקב שבתאי; שיחה בין אברהם ב. יהושע לבין מנחם פרי ונסים קלדרון על כתיבת פרוזה; ורשימות נוספות....

כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. 'סימן קריאה' הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר. בחוברת 6 מובאים שירים של משוררי 'סימן קריאה' הקבועים – יאיר הורביץ, אבות ישורון, מרדכי גלדמן, ישראל פנקס, זלדה ואחרים – וכן תרגומים של מאיר ויזלטיר לשירה צרפתית, הפואמה של חנוך לוין "גיבן מוצא זונה", שירים של גבריאלה אלישע, אהרן שבתאי, ואלאס סטיבנס (בתרגומו של נתן זך), זביגנייב הרברט (בתרגומו של דוד וינפלד), ועוד. בסיפורת מביאה החוברת קטע מסיפור של יוסל בירשטיין שהפך לימים, בגרסה שונה מאוד, לתחילת הרומאן 'המוטבים'; קטעים של אברהם ב. יהושע מתוך הרומאן-בכתובים 'המאהב'; קטע של יעקב שבתאי מתוך הרומאן-בכתובים 'זיכרון דברים' (קטע קודם פורסם ב'סימן קריאה' 4-3); פתיחת הטרילוגיה 'הסהרורים' מאת הרמן בּרוֹך; "הינומה" של עמליה כהנא-כרמון; סיפור של אווה יונסון בתרגומה של אילנה המרמן; סיפורים של בוריס פסטרנאק בתרגומה של נילי מירסקי; ועוד. את אלה מלווים דברים של נילי מירסקי, רומאן יאקובסון ודימיטרי סגל על הפרוזה של פסטרנאק; מאמר של אילנה המרמן אל אווה יונסון; הערות של נתן זך על תרגום שירי סטיבנס לעברית; "קווים יחפים וצליל" – שיחה של יוסל בירשטיין ומנחם פרי; בנימין הרושובסקי על תחומיו ועל אחריותו של מחקר הספרות; ורשימות נוספות....

כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. 'סימן קריאה' הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר. חוברת 17-16 ממשיכה ללוות את כתיבתם של הסופרים הצעירים דויד גרוסמן ורונית מטלון: גרוסמן עם פרקי הפתיחה של הרומאן 'חיוך הגדי', מטלון עם הסיפור "חתונה במספרה". מופיעים בחוברת קטעי סיפורת ופרוזה נוספים, וחטיבה ממנה מוקדשת לדפדוף בסיפורת אמריקנית חדשה, עם סיפורים מאת ג'ון בארת', גרייס פיילי, יודורה ולטי, פלאנרי או'קונור, דונאלד ברת'למי, ואחרים. את המדור מקדים מאמר מבוא מאת משה רון. בשירה מביאה החוברת ילקוט סקוטי שבחר ותירגם יאיר הורביץ: שירים מאת יוּ מקדרמיד, נורמן מקֶייג ואדווין מיוּר. עוד בשירה – לצד כמה מן המשוררים הקבועים של 'סימן קריאה' (אבות ישורון, יאיר הורביץ, מרדכי גלדמן) – שירים מאת מאיה בז'רנו, לאה אילון, יצחק לאור, דן פגיס, דוד פוגל (מן העיזבון), רילקה, ט.ס. אליוט, מאיאקובסקי, ועוד. עוד בחוברת: נאום הבחירות של מנחם בגין בכיכר מלכי ישראל ביוני 1981 ומאמר מאת נורית גרץ על מבנה נאומי הבחירות של בגין; הרצאות של אסא כשר וצבי יעבץ; מאמרי מחקר וביקורת מאת דן מירון, אריאל הירשפלד, משה רון, אבישי מרגלית, יעל רנן, חנן חבר, נורית גוברין, מנחם ברינקר, ואחרים....

גשם בשדה קרב, אלוהים מרחם על ילדי הגן, לא כברוש, כתובת חשמל נעה, קח, יש לי סימפטיה, ושירים רבים אחרים, מן המפורסמים ביותר של ויזלטיר ושל עמיחי, זוכים בספר זה לקריאה לא־צפויה, הפוכה מן המקובל. וגם על פסגות אחרות בשירתם, ידועות פחות, מוקרנת תאורה מקורית ומפתיעה. מנחם פרי כמו אומר בכך שאינטרפרטציות צנועות, מובנות־מאליהן, מיותר לפרסם. מכלולי שיריהם של שניים מגדולי השירה העברית נקראים כאן לאורה של תיאוריה שאפתנית ונועזת, שפרי משכלל עשרות שנים. הוא מגלה אצל שני המשוררים, או מייחס להם, נטייה־מוקדמת קוגניטיבית המַתְנָה את גבולות הרפרטואר השירי שלהם, את בחירתם בחומרי שירתם ואת אופן עיבודם. לכן, למרות הגיוון והעושר השירי, אפשר לדבר על "השיר האחד" של כל אחד מהם, השיר הטיפוסי שלו – שיר בעל משתנים מוגדרים: קבועים בו לא רק המרכיבים התמטיים, אלא גם היחסים ביניהם, והדינמיקה של התמורות במהלך השיר. המבנה הזה תלוי בעבודת הקוראים, ואופן הקריאה המשתלם ביותר הוא זה שממנף את הטקסט לחוויה של סדיקת ההבנה הראשונה באמצעות סיבוב שני מנוגד, ותנועה בין שתי הבנות המפריכות זו את זו. הבניית השיר הפרוטוטיפי העומד "מאחורי" השירים היא כלי אינטרפרטטיבי שבאמצעותו מתגלים ויזלטיר ועמיחי כמשוררים מורכבים יותר, ניואנסִיִים יותר, וגם עקביים יותר מכפי שחשבנו. פרי הוא מן הקוראים המחוננים ביותר הפועלים בספרות בשישים השנים האחרונות, פרשן "מן המעלה הראשונה [...] המציע קריאה מבריקה, רעננה ומפתיעה, ולפרקים אף עוצרת נשימה" (אבנר הולצמן); יש לו "סגולה מופלאה על־טבעית להכניס את עצמו לתוך טקסט ולמצוא בו דברים דקים, קשרים, היפוכים, שבמשך שנים לא ראו אותם" (דן מירון)....

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'. 'סימן קריאה' היה כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. הוא הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר. לצד משוררים ששירים שלהם פורסמו בחוברות הקודמות של כתב העת, וכבר ניתן לראותם כ"קבועים" – אבות ישורון, מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ, יונה וולך, מרדכי גלדמן, זלדה, אוֹרי ברנשטיין – מביאה חוברת זו שירים של ישראל פנקס, יוסף שרון, דליה הרץ, סילביה פלאת', ת.ס. אליוט (בתרגומה של דליה רביקוביץ), ועוד. בסיפורת מביאה החוברת המשך של תרגום ויזלטיר ל'אל המגדלור' מאת וירג'יניה וולף; את "שאלות ותשובות בנוגע למוות" של חנוך לוין; פרק מתוך 'יוליסס' בתרגומה של יעל רנן; "אאורה" של קרלוס פואנטס; הסיפור "באדנהיים, עיר נופש" של אהרן אפלפלד; קטע מתוך רומאן-בכתובים של יעקב שבתאי (לימים 'זיכרון דברים'); וסיפורים נוספים. עוד בחוברת: הרצאה מעזבונו של דוד פוגל על "לשון וסגנון בספרותנו הצעירה"; קטעי יומן של ישראל זמורה; מאמר מקיף של מנחם פרי על "ורד לאמילי" ועל תיאוריה של הרטוריקה בסיפורת, ורשימה שלו על "אאורה"; מאמרו של גדעון טורי "תרגום שקול או 'תרגום שפוי'" על העברית המדוברת כלשון לתרגום ספרות; ועוד. בפתח החוברת: מאיר ויזלטיר נפרד מחוקר הספרות יוסף האפרתי....

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'. "חוברת זו היא פסיעה ראשונה במסע יומרני מאוד. העורכים והסופרים המסתופפים מסביב ל'סימן קריאה' יוצאים למסע זה מתוך הרגשת צורך חיוני, מתוך הרגשת מחסור. נעמיד את יומרתנו בפשטותה, ונאמר כך: המתהווה הספרותי בארץ אין לו מרחב-מחיה אמיתי, אין לו מסגרות משמעיות – אין לו במה שנבנתה על-פי צרכיו ועל פי צרכי הקוראים. (...) אל מחוז חפץ זה אנו מבקשים להוביל". כך נפתחת החוברת הראשונה של כתב-העת 'סימן קריאה', שראתה אור בספטמבר 1972 והיתה ראשיתו של מהלך משמעותי בספרות העברית. כתב-העת הציג את עצמו כ"רבעון מעורב לספרות", ובכך ביקש לציין הן את הכוונה להיות מעורב בפעילות הספרותית הממשית בארץ, והן את התוכן המגוון של החוברות, הכולל שירה וסיפורת בעברית, תרגומים, מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר. בחוברת הראשונה מופיעים, בין היתר, פרק מתוך 'טוביה החלבן' בתרגומו של ברנר, קטעי פרוזה של יהושע קנז וחנוך לוין, פרק מתוך 'אל המגדלור' של וירג'יניה וולף בתרגומו של מאיר ויזלטיר, סיפוריו של פוקנר "ורד לאמילי" בתרגומו של מנחם פרי (תחת שם-העט רחמים נוף) ו"אמבר מובער" בתרגומה של יעל רנן, והסיפור "סמיון" מאת פלאטונוב בתרגומה של נילי מירסקי. בשירה מביאה החוברת שירים של אבות ישורון, יאיר הורביץ, דוד אבידן, אמיר גלבע, זלדה, מאיר ויזלטיר, מרדכי גלדמן ועוד. עוד בחוברת: רשימה של גדעון טורי על תרגום 'דבלינאים' של ג'ויס לעברית, מאמרים של גרשון שקד ויוסף האפרתי על סיפורו של א.ב. יהושע "בתחילת קיץ – 1970", מאמר של יעל שורץ על שירתו של דוד פוגל, ורשימות נוספות מאת מנחם פרי, מנחם ברינקר, ניסים קלדרון, שמעון זנדבנק, בעז ערפלי ואחרים....

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'. 'סימן קריאה' היה כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. הוא הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר. החוברת השנייה של 'סימן קריאה' מביאה שירים מאת נתן זך, יונה וולך, אהרן שבתאי, דליה רביקוביץ, דוד אבידן, אבות ישורון, גבריאל פרייל, יאיר הורביץ, זלדה ואחרים. בסיפורת מביאה החוברת את הסיפור "יום נפלא לדגי בננה" של סאלינג'ר בתרגומו של אילן תורן; סיפורו של היינריך בל "שתיקותיו המקובצות של ד"ר מורקה" בתרגום נילי מירסקי; וסיפורים מאת המינגווי, ישעיהו קורן עם פרקים מתוך 'לוויה בצהריים', חנוך לוין, ועוד. בין הרשימות ומאמרי המחקר והביקורת המופיעים בחוברת: "לשמוע את רחש הגלים" מאת יעל רנן, "צריך ביוגרפיות" מאת דן צלקה, מיכאל הנדלזלץ על 'חפץ' של חנוך לוין, נסים קלדרון על שירת יאיר הורביץ, בעז ערפלי על שירת יהודה עמיחי, והמשך "זיכרונות 'בית עכשיו'" של גבריאל מוקד....