מאזן חמה וחם איך מתעלה הנשמה למשמע הרקויאם, איך יגונו של האחד הוא כוח עילויו של האחר איך ציורי אסונות מאירים את עינינו ואנו מכונסים באימה, משתקפים חבוקים במראה איך קינה על ילד, אם או אהובה נעשית לנביעה של שירי אהבה איך משחור האופל יבקע השחר איך שוב יכונו חיים...

ה יש בשם המחבר? אולי סבור הקורא שמאחוריו מסתתר ברון גרמני מבוהמיה שחי באחת מהמאות הקודמות, ואולי מרקיז צרפתי ממארטיניק, אבל האמת פשוטה בהרבה: האיש הוא פרופסור למתמטיקה. מכאן ומעכשיו. מפתיע? ואולי לא ? הרי בה במידה שנוסחה מתמטית יכולה להכיל אמת שמעבר לדמיון, האפוריזם הוא ניסיון לדחוס אמת גדולה לכדי משפט קצר, כזה שניתן לרשום אותו על צדו האחורי של כרטיס אוטובוס. האידיאל של האפוריזם הוא רעיון שהשתחרר מהמילים. תנו לפהק בארץ הזאת. חוק הברזל: המילה האחרונה שייכת לחלודה. צריך לרסן את הבהלה לאושר. השנאה בטוחה יותר מהאהבה: אין שנאה נכזבת ההופך את עורו מזיע מבפנים....

שיר זה אינו צהר להצהרות של אמונים ואמונה טעונים וטענות מופת ומופתים לכן הוא שיר של אמונה ואמונים טענות וטעונים מופת ומופתעם הוא אמת על כן הוא כאן ואינו יכול אחרת. ...