הרב פרופסור אברהם יהושע השל ז"ל, מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית, היה אדם שהתפלל בפיו, בלבו, וכאשר צעד לצדו של ד"ר מרטין לותר קינג – ברגליו ממש. "חשתי שרגליי התפללו", אמר אז במשפט שנחרת לנצח בתפילת האומה והאדם. קול היהדות המוסרית של השל חיוני לישראל. הגיעה העת שגם אנו נרגיש כיצד רגלינו מתפללות, כאיש אחד בלב אחד. נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין איך מתפללים? ספרו של אבי הוא מדריך והשראה ללב ולראש. מילותיו הן אוצר אדיר של יהדות. פרופ' סוזנה השל בספר הזה אברהם יהושע השל מחזיר את הכוונה אל המקום אליו היא שייכת. השל בא להזכיר לנו את מה שיש לנו נטייה לשכוח: ההתכנסות הדתית לא נועדה לענייני פוליטיקה, לצבירת כוח, או להשתייכות חברתית ומגזרית. העיקר, השל אומר, הוא לזכור מול מי אתה עומד ומתפלל. חשוב מאוד ונחוץ לנו להקשיב לקול היהודי המואר, לקול האנושי והכלל-עולמי שלו. אהוד בנאי...

השבת – משמעותה לאדם המודרני אינו רק ספר; הוא חלון: חלון שדרכו נשקפת התרחשות חיה במילים מזמינות; חלון שמבעדו נשקף עולם יהודי עתיק אל עולמנו המערבי. כשמו כן הוא, הספר מבקש להנכיח את השבת – הגילוי המובהק ביותר של היהדות – לאדם המודרני. הוא לא מזמין "לעשות שבת" בגטו יהודי של ד' אמות של הלכה, אלא מבקש לנשב את רוח השבת בעולמנו שכה חסר אותה. (דרור בונדי, מתוך דברי הסיום לספר) אברהם יהושע השל (1972-1907) נולד להיות אדמו"ר של חסידים בוורשה ונפטר מן העולם כהוגה דעות וכפעיל חברתי. מקובל להנגיד בין עולמות אלו, אך השל ראה אותם פשוט כחלק מרצף אחד. לאחר שצעד עם מרטין לותר קינג במאבק למען זכויות השחורים, אמר: "חשתי שרגליי התפללו". ספריו העמוקים של השל אינם כתובים כידע תיאורטי אלא כדברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב, בשפה פיוטית שמעטות כמוה ליופי. תרגומו של אלכסנדר אבן-חן, המגיש את ספרו של השל לקורא העברית המודרנית, מובא עתה במהדורה חדשה ומתוקנת, בתוספת תמונות חיתוכי העץ של איליה שור, שעיטרו את המהדורות הראשונות של הספר....