“הביאליק הראשון שלי, אם אינני טועה, היה "בעיר ההרגה". הגעתי אליו דרך סיפור ישן, מ1933, אודות סטודנט באוניברסיטה העברית שהתבקש לקרוא שיר בטקס סיום הלימודים, ובחר מכל השירה העברית דווקא ב"בעיר ההרגה". האוניברסיטה כמובן רעשה וגעשה ואני הלכתי לבדוק על מה הרעש. הוא השאיר עלי רושם כביר. גם היום, בכל פעם שאני קוראת אותו אני מצטמררת: קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל הַחֲצֵרוֹת, וּבְעֵינֶיך”

“את הספר הזה לא ליקטה וערכה אביבה דורון, כי אם זיוה שמיר. אביבה דורון הייתה לכל היותר עורכת משנה.”

“ספר מחקרי טוב מאוד מוסיף עוד נדבכים לשירתו של אלתרמן”

“הביאליק הראשון שלי, אם אינני טועה, היה "בעיר ההרגה". הגעתי אליו דרך סיפור ישן, מ1933, אודות סטודנט באוניברסיטה העברית שהתבקש לקרוא שיר בטקס סיום הלימודים, ובחר מכל השירה העברית דווקא ב"בעיר ההרגה". האוניברסיטה כמובן רעשה וגעשה ואני הלכתי לבדוק על מה הרעש. הוא השאיר עלי רושם כביר. גם היום, בכל פעם שאני קוראת אותו אני מצטמררת: קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל הַחֲצֵרוֹת, וּבְעֵינֶיך”

“את הספר הזה לא ליקטה וערכה אביבה דורון, כי אם זיוה שמיר. אביבה דורון הייתה לכל היותר עורכת משנה.”

“ספר מחקרי טוב מאוד מוסיף עוד נדבכים לשירתו של אלתרמן”