“ספר מעולה וקריא מאוד (סיימתי לקרוא אותו תוך כשלוש שעות). לדעתי אפילו בני נוער יכולים לקרוא אותו.
שרה לייבוביץ מספרת בגוף ראשון על ילדותה ומשפחתה, ובעיקר על השנה בה נכלאה באושוויץ, בהיותה בת 16 שנים. הוריה ואחיה נרצחו שם, אך היא החליטה שברצונה לשרוד. למרות התנאים האיומים במחנה: הרעב, הקור, העייפות, חוסר הפרטיות, הבדידות, ההשפלה והזוועות שלהן הייתה עדה- היא גילתה דבקות בחיים, מוסר גבוה, חמלה ואנוש”