ספר זה מבקש לבחון את דרך פסיקתו של הרב עובדיה יוסף, אחד מחשובי הפוסקים במחצית השנייה של המאה העשרים הניצבים נוכח האתגר להתמודד עם התמורות המשמעותיות שחלו בחברה היהודית בעידן המודרני, כגון החילון, המתירנות המינית וערעורה של הסמכות הדתית. נוסף על היותו מונוגרפיה הסוקרת את פסיקתו ההלכתית של הרב ומשמעויותיה, מציע הספר ראייה חדשה ולפיה ההלכה היא תרבות, ומשום כך יש לבחון אותה בכלי המחקר של ביקורת התרבות. זו מציעה מגוון חדש של זוויות ראייה שטרם באו לידי ביטוי בחקר הפסיקה ההלכתית. תובנות הלקוחות מעולם הסוציולוגיה מסייעות בידי המחבר בבואו לבחון את תפיסתו החברתית של הרב עובדיה יוסף. תאוריות העוסקות בנורמה ובסטייה משמשות להגדרת אסטרטגיות ההכלה וההדרה שנקט הרב יוסף כלפי קבוצות ותופעות תרבותיות מגוונות. כלי העבודה של האנתרופולוג עומדים לשירותו של המחבר בבואו לחקור את יחסו של הרב עובדיה יוסף לנושאים הקשורים למיניות, לאופנת הלבוש של נשים ולהלכות נידה. תפיסתו של מישל פוקו את המנגנונים התרבותיים מאפשרת חשיפה של יחסי הכוח העומדים בבסיס הפסיקה ההלכתית. כך ניסיונו של הרב יוסף למשטר את השיח ההלכתי בתחום המיניות מציף על פני השטח את הקול הנשי המודחק. זוויות ראייה חדשות אלו תורמות להבנת מורכבותו של השיח ההלכתי בהקשרו התרבותי. סדרת ``פרשנות ותרבות`` בעריכת פרופ` אבי שגיא האדם הוא יש מפרש. בני אדם, יחידים וחברות, מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם. מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של כל אדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל. הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי. האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה; אדרבה, עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו. אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה, והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית. ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי. מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח, בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות. העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן, והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי. סדרת הספרים ``פרשנות ותרבות`` עוסקת במומנטים פרשניים. הספרים שייכללו בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו: פרשנות של טקסטים ספרותיים, פילוסופיים, דתיים ואחרים, פרשנות של תרבויות וחברות. סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת....

'הלכה בעולם חדש' עוסק בסוגיות הלכתיות עקרוניות הצומחות מתוך האתגרים שמציב העולם המודרני בפני המסורת היהודית. השינויים שחלו בתפיסת המעמד האישי והקשר הזוגי, עלייתה של האידאולוגיה הלאומית והשפעתה על סוגיות מרכזיות כמו גיור, שמיטה והיחס ללא-יהודים, ולבסוף ההתמודדות עם משמעות השבת בעידן הטכנולוגי, כולן שאלות הנדונות בספר. טענתו העיקרית היא שמחקר ביקורתי של הפסיקה ההלכתית חושף את העמדות הערכיות העומדות בתשתיתה, ומזמין גם את מי שאינו מומחה בהלכה לנקוט עמדה בשאלות הקיומיות של החיים היהודיים בעת הזו. ד"ר אריאל פיקאר הוא חוקר בכיר במכון שלום הרטמן והמנהל החינוכי של תכנית בארי. עבודתו המחקרית עוסקת בהלכה בעידן המודרני. ספרו הראשון 'משנתו של הרב עובדיה יוסף בעידן של תמורות – חקר ההלכה וביקורת תרבות' יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן בשנת תשס"ז....

כיצד מתקיימות מחלוקות ביהדותואיך מכריעים בהן?מה יעשה אדם כאשר צו האל נוגד את צו המוסר הפנימי שלו?האם הפרשנות היא יצירה אנושית או גילוי הרצון האלוהי הטמון בתורה? כיצד גישר הרמב"ם על הפער שבין המסורת לפילוסופיה, ומדוע פרצו חכמי הקבלה והחסידות את גבולות הפרשנות? מתי צריך לאדם למות על קידוש השם? מהו היחס הראוי לנכרים ומדוע חלו בו תמורות במשך הדורות? באיזה אופן פירשה תנועת הרפורמה את היהדות בעת החדשה ומדוע התנגדה לה האורתודוקסיה? איזו התחדשות יהודית מציעה הציונות ומה חשבו על כך אחד העם, ביאליק והרב קוק? המסורת היהודית היא מסורת של דילמות ושל מחלוקות שעיצבו תרבות תוססת ורבת פנים. דווקא הרצון לחדש ולעצב את היהדות מתוך דיאלוג עם ההווה, היה תמיד ביטוי ליהדות שורשית אותנטית ומלאת חיים.תרבות פרשנית היא תרבות דינמית מפני שהמתח בין עבר להווהמפרה אותה במקוםלשתק אותה.לראות את הקולותמציג את סוד קיומה לאורך הדורותשל התרבות היהודית הבנוי על דיאלוג פרשני-יצירתי עם המקורות המקודשים, שיוצר גשר בינם לבין תמורות הזמן והמרחב. לראות את הקולות הוא המדריך המקיף, המוסמך והמגוון ביותר למקורות העמוקים של תרבות המחלוקת והפלורליזם במסורת היהודית לדורותיה. הרב ד"ר אריאל פיקאר, חוקר יהדות ומחנך העוסק שנים ארוכות בנושא זה, לוקח את הקורא, את המורה ואת התלמיד למסע בתרבות היהודית,שבו נבחנות פרשות הדרכים המרכזיות שבהם נחלקו חכמי ישראל בעיצוב פניה של היהדות בתחומים החשובים ביותר.ספר זה הוא המבוא הגדול לפרשנויות בנות הזמן הממשיכות לראות את הקולות שניתנו בסיני מתוך אחריות להווה ולדורות שיבואו אחרינו....

ספר זה הוא תיעוד של מסע קיומי של איש חינוך, מחקר והגות. המחבר, חניך עולם הישיבות הציוניות וד"ר לפילוסופיה, עוסק במתח שבין עולמה של המסורת הדתית לחוויה הביקורתית המודרנית. זהו מסע של אדם המחויב לעבר אך נטוע בתוך ההווה. הספר עוסק בשאלות הגדולות של האמונה היהודית ומבקש למצוא להם משמעות בתקופה של התחדשות יהודית־ישראלית. לשם כך הוא מפרש מחדש ‘בלשון בני אדם’ מושגים עתיקים כמו בריאה והשגחה ונותן מובן אנושי לאמונה באל, לתפילה, להלכה ולתפקידו של רב בימינו. הספר מצאר את ההשלכות המעשיות והחינוכיות העולות מתפיסת העולם החדשנית שהוא מציע.   ד"ר אריאל פיקאר הוא מנהל מרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן בירושלים. היה במשך עשור המנהל החינוכי של תוכנית בארי במכון הרטמן. ד"ר פיקאר הוא בוגר ישיבת הר־עציון ואוניברסיטת בר־אילן, כיהן כרב הקיבוץ שלוחות ולימד בישיבת מעלה גלבוע ובמדרשת עין הנצי"ב. ספרו הקודם לראות את הקולות – מסורת יצירה וחירות פרשנית י"ל בידיעות ספרים (2016)....

בשנת 2015 תשע"ה יזם הרב שי פירון, יחד עם אנשי ציבור ומנהיגים, את הקמתה של תנועת פנימה במטרה להתמודד עם הפיצול והקיטוב בחברה הישראלית. פנימה פועלת ליצירה של אתוס ישראלי המבוסס על סולידריות, תיקון ותקווה באמצעות פתרונות ישראליים משותפים לסוגיות הליבה הפוצעות ומפצלות את החברה.  פנימה התמקדה בהצעות למדיניות חדשה במגוון תחומים כגון סוגיית השבת במרחב הציבורי, השירות הצבאי-לאומי-אזרחי, מעמדם של מקומות קדושים בישראל ועוד. במקביל לעבודה המאומצת על תוכניות מעשיות התעורר הצורך בגיבוש השקפת עולם רעיונית וחזון משותף לרוב החברה הישראלית. לשם כך הוקם בשנת 2021 תשפ"א בית יוצר ישראלי. פנימה היא בית של פתרונות ואילו בית יוצר ישראלי - בית של רעיונות.  הספר שלפניכם הוא פרי עבודתם של עמיתי ועמיתות בית יוצר ישראלי, שלמדו, התווכחו וכתבו במהלך שנת הלימודים תשפ"א. הם הקדישו יום בשבוע לדיון משותף וליצירה אישית שתבטא את השקפת העולם והחזון הראויים למדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית. ...

הגישה המסורתית למקורות היהודיים אינה מצליחה לתת מענה מספק לשאלות הגדולות של עולמנו מפני שהם נוצרו בעולם קדם־מודרני ובהעדר ריבונות ועצמאות יהודית. הספר מציע גישה חדשה לאתגרי ההווה מתוך דיאלוג ביקורתי עם המסורת היהודית המשמשת מקור השראה ובסיס לחידוש פניה של ההלכה. הספר דן בשאלות מוסריות ומעשיות הכרוכות בייצור המזון וצריכתו, בשאלות של עבודה וצדק חברתי וכלכלי, ביחסי דת ומדינה וחירות הפרט במדינה יהודית ודמוקרטית, ביחס לפליטים ומהגרי העבודה, במתח בין הרשות המבצעת והמחוקקת למערכת המשפט, ובשאלות של פיקוח נפש במרחב הציבורי. הספר מציע רעיונות למימוש מעשי המיוסדות על השקפה דתית־פילוסופית שעוצבה בספרו הקודם של אריאל פיקאר, בלשון בני אדם: יסודות להתחדשות יהודית־ישראלית (כרמל, 2019). ד"ר אריאל פיקאר הוא מחנך, מרצה וחוקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. פיקאר הוא בוגר ישיבת הר-עציון ואוניברסיטת בר-אילן, הוא הוסמך לרבנות וכיהן כרב הקיבוץ שלוחות....