החתירה להגמוניה הינה אחד הדפוסים המרכזיים בפוליטיקה של העולם הערבי בתקופה המודרנית. אחד הפרקים הסוערים בפוליטיקה הערבית התנהל סביב פרשת ``ברית בגדאד`` - הניסיון של מעצמות המערב להקים ארגון הגנה מזרח תיכוני נגד האיום הסובייטי בשנות ה50-. החשיבות הצבאית של ארגון ההגנה שהוקם - הידוע בכינויו ``ברית בגדאד`` - היתה מועטה, אולם פרשה זו עוררה מחדש את היריבות בין מצרים לעיראק על הגמוניה בעולם הערבי. ליריבות זו היו שלושה פנים: סכסוך מדיני בין עיראק ומצרים, סכסוך אידיאולוגי בין שתי אסכולות של הלאומיות הערבית וסכסוך אישי בין גמאל עבד אל-נאצר, המנהיג המצרי, לנורי אל סעיד, המנהיג העירקי. הקורא הישראלי, שלמד, בדרך כלל, להכיר את העולם הערבי דרך הפריזמה הצרה של הסכסוך הישראלי-ערבי, עשוי למצוא עניין במחקר זה, המתמקד רובו ככולו במאבקים פוליטיים, אידיאולוגיים וכלכליים בתוך מדינות ערב וביניהן. מחקר זה מבסס את ההנחה, כי הסכסוך הישראלי-ערבי לא עמד תמיד בראש סדר העדיפויות של מנהיגי מדינות ערב, וכי הוא שימש לעיתים קרובות כלי להשגת לגיטימציה וכלי לניגוח משטרים ערביים אחרים לשם השגת מנהיגות אזורית. המסמכים הארכיוניים שנחשפו זה לא כבר בבריטניה, ארה``ב וישראל, וכן המקורות בערבית העומדים לרשותו של החוקר, מגלים פרטים חדשים ומפתיעים, המובילים למסקנות חדשות. אלי פודה, מרצה להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה, החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית ירושלים....

המזרח החדש כרך מו אסלאם: חברה ומשפט כולל אחד עשר מאמרים. חטיבת המאמרים המוקדשת למשפט בוחנת את המפגש בין מערכות חוק שונות – מערכת החוק המוסלמי ומערכת החוק של מדינת ישראל – ובין המציאויות החברתיות שמערכות אלה פועלות בהן. ארבעה מאמרים דנים באופן שבו הוכנסו שינויים במשפט המוסלמי כדי להתאימו לאילוצים החברתיים, ומאמר נוסף, מאת פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, מתמקד במערכת המשפט הישראלית ובמתח שבינה ובין ערכי החברה וצרכיה. מחמשת המאמרים עולה כי החוק אמנם נועד להסדיר את המציאות החברתית, אך הוא מושפע ממנה לא פחות משהוא משפיע עליה.
חטיבת מאמרים אחרת מוקדשת להתמודדותם של מוסלמים עם שורה של אתגרים פנימיים וחיצוניים. שני מאמרים עוסקים באסלאם המודרני באינדונזיה ובעצם משמעותה של ה'מודרניות' במחשבה האסלאמית בת זמננו. שני מאמרים אחרים עוסקים בתהליך הרפורמות הפוליטיות-חברתיות במשטרים המלוכניים במרוקו ובירדן בשנים האחרונות, ושני מאמרים נוספים בוחנים היבטים תרבותיים המשתקפים בתהליך התפתחותו של התאטרון הערבי ובתכניו של הדיון הגלובלי על 'התנגשות הציוויליזציות'.
...

ספר זה עוסק ביחסים החשאיים שטוותה ישראל עם מדינות ועם מיעוטים במזרח התיכון מאז הקמתה ב־ 1948 עד היום. הוא עונה על שאלות מסקרנות כמו מה דחף את ישראל לחפש קשרים נסתרים עם מדינות באזור שאינן מכירות בה ואף יריבות שלה; עד כמה הניבו המאמצים מגעים עם מדינות כאלה; ומי היו הגורמים בישראל שעסקו במגעים החשאיים. הספר מראה כי להבדיל מהתפיסה המקובלת במחקר, ישראל לא הייתה כה בודדה במרחב המזרח־תיכוני וכי מדינות ומיעוטים שונים, בזמנים ובנסיבות משתנים, בחרו לשתף פעולה עם ישראל, כל עוד התנהל הדבר מאחורי דלתיים סגורות. שיתוף הפעולה התקיים בחשאי: רובו התבצע בידי המוסד, מקצתו בידי מערכת הביטחון והמודיעין, ומקצתו בידי משרד החוץ. בשנים האחרונות מצאו מדינות ערביות בישראל בעלת ברית במאבקן נגד איראן להשגת נשק גרעיני. הקשרים החשאיים הביאו לחתימה על הסכמים גלויים עם איחוד האמירויות הערביות, עם בחרין, עם סודאן ועם מרוקו ב־ 2020 . הסכמים חדשים אלה, נוסף על ההסכמים שהיו קיימים עם מצרים ועם ירדן, מלמדים שישראל נעשית אט־אט שחקן מוּכר ולגיטימי במזרח התיכון, שאין צורך עוד להסתיר את הקשרים עימו. מעמדה של ישראל משתנה אפוא מפילגש לידועה בציבור, ואולי אפילו לשותפה. בהתבסס על מקורות היסטוריים מגוונים ועל ראיונות עם יותר ממאה אישים שמילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחון ובמשרד החוץ, הספר חושף גילויים חדשים רבים על קשריה החשאיים של ישראל במזרח התיכון. פרופסור אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים; עומד בראש הקתדרה להיסטוריה של עמי האסלאם על שם באמברגר ופולד; ומאז 2016 מכהן כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). פרסם וערך שלושה עשר ספרים ויותר משבעים מאמרים אקדמיים בתחומי המזרח התיכון המודרני. חוקר וחבר הוועד המנהל במיתווים – המכון הישראלי למדיניות־חוץ אזורית...

בדצמבר 2020 מלאו עשר שנים למחאות האביב הערבי שהחלו בתוניסיה והתפשטו למדינות ערביות רבות אחרות. מחאות אלו הביאו להפלת המשטרים בתוניסיה, במצרים, בלוב ובתימן, למלחמות אזרחים בסוריה, בלוב ובתימן, 2019 התרחשו – ולזעזועים משמעותיים במדינות ערביות נוספות. בשנים 2018 גלי משנה של האביב הערבי בלבנון, באלג'יריה, בסודאן, במרוקו ובעיראק, שהובילו אף הם לשינויים פוליטיים. מגפת הקורונה בלמה, לעת עתה, את המשך המחאות, אך בה בעת החריפה עוד יותר את המצב הכלכלי של מרבית מדינות ערב, שממילא היה רעוע. מטרת קובץ מאמרים זה, שהוא המשך של הקובץ הקודם שלנו, הגל השלישי (כרמל, 2017), לבחון את ההשפעות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות של מחאות האביב הערבי בתום עשור, ובמיוחד את השלכות האירועים על יציבותן של מדינות ערב. המסקנה העיקרית העולה מפרקי הקובץ היא שבעולם הערבי הנוכחי, לצד מדינות לא יציבות, חלשות וכושלות, יש גם מדינות הנהנות מיציבות שלטונית ומחוסן כלכלי מהטובים בעולם. פרופ' אלי פודה הוא נשיא האגודה ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א), מרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית וחבר ועד במכון מיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ־אזורית. פרסם וערך 13 ספרים ולמעלה מ־70 מאמרים בנושאי המזרח התיכון, יחסי ישראל־ערב ומדיניות החוץ של ישראל. פרופ' און וינקלר הוא מרצה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה. פרסם וערך עשרה ספרים ולמעלה מ־50 מאמרים בתחומי ההיסטוריה הדמוגרפית והכלכלית של המזרח התיכון המודרני....

האומנם ישראל היא "וילה בג'ונגל"? אהוד ברק ובנימין נתניהו, שעשו שימוש בביטוי זה, ביטאו תפיסה פופולרית מתנשאת בקרב קברניטי המדינה לדורותיהם והציבור בכללותו, שאינה רואה את ישראל כחלק מהמזרח התיכון מבחינה פוליטית, כלכלית ותרבותית. קובץ המאמרים בספר זה עוסק בשאלת מקומה של ישראל במזרח התיכון משלל היבטים אסטרטגיים, פוליטיים, חינוכיים ואקדמיים. הספר מראה כי בניגוד לתפיסות ישראליות מקובלות של מדינה במצור ועם לבדד ישכון, ישראל מילאה תפקידים מגוונים במזרח התיכון, הן במישור הגלוי והן במישור הסמוי, הן במצב של מלחמה והן במצב של שלום. מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה מעמידים למבחן את שאלת מקומה של ישראל במזרח התיכון. פרופ' אלי פודה הוא מרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים והוא כיהן כראש החוג (2009-2004); כנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א, בשנים 2021-2016); וכחבר הוועד המנהל של "מיתווים" – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית – מאז הקמתו ב־2011. כמו כן, פרסם וערך 16 ספרים וכ־80 מאמרים בנושאי המזרח התיכון, יחסי ישראל־ערב ומדיניות החוץ של ישראל....