“בסופו של דבר לא נכיר את סדריק. נזהה כמה מציוני הדרך המרכזיים בחיוו, אבל לא נרגיש שאנחנו מחזיקים במפתח להבנת הדמות שלו. התוצאה הזו היא צרוף של נסיבות שונות. המחבר, שהיה מורה שלו, מודה ביושר שהוא בקושי זוכר אותו. רבים מהאנשים שהכירו אותו, בחרו לא לתרום לספר. למשל חבריו האפריקאים לכיתה, לא באו למפגש שהמחבר ארגן. האב, שבקושי הכיר את בנו, אכן מדבר, אבל האם שגידלה אותו היא דמות שתוקה. בנוסף, דומה שלמחבר”
