“לקראת החזרה ללימודים (וגם בדיוק שלוש שנים מאז יציאת הספר לאור דרך הדסטארט!!!) רציתי לשתף את הסקירה הנפלאה של הסוקרת יפעת ארניה: "אין כאן חייזרים - כתיבה ואיור: יעלה אברהם, עריכה, ניקוד ועיצוב גרפי: עליזה אברהם כבר הבהרתי לכם כמה אני אוהבת את ספריה של יעלה, הלוא היא כותבת על נושאים בועטים ולא פשוטים, על כל האתגרים שחווים הילדים והמתבגרים. נושאים העוסקים ברובם בתחום החברתי והלימודי, כשמטרתם”

“לקראת יום השואה אני משתפת ביקורת של ריקי ברוך על ספר שואה לנוער ומעלה שכתבתי בעקבות סיפורו של סבי חיים. [ובמאמר מוסגר - גיבורת הספר שני עוברת חרם המתכתב עם החרם שעברתי בילדותי בקיבוץ. היה חשוב לי גם כנערה וגם היום להתגבר על חוסר הביטחון ולא להיכנע ולוותר לקשיים החברתיים. התעקשתי למצוא אנשים שכן יקבלו אותי וברוך ה' הצלחתי בכך ואני עוזרת לאחרים להאמין ולקוות להעלות ביטחון עצמי גם אם זה לא הולך בא”

“הספר "גם אתמול הוא יום חדש" מרגש ומיוד בכתיבתו. הוא חוצה גבולות וזמנים - הנערה שני, המופנמת והחולמת שבעזרת סטאטאפ שהיא מתכננת, תתקבל לבית ספר תיכון יוקרתי, תתגייס לצבא בתפקיד מוערך, וכולם יעריכו אותה במקום להשפיל אותה, הסב ניצול השואה שהיה לוחם נועז בארגון הבריחה להצלת יהוד הפליטה והבאתם לארץ ישראל, והדמות הצבעונית והמתריסה של צעיר ממשפחה עולה מאתיופיה שמגולל סיפור ילדות ובגרות מעצים למרות הקשיים”

“בעקבות הסקירה של דינה על "לה אסקפה" ובעקבות רעיון של אמא שלי - החלטתי לכתוב ביקורת על עצמי, על ספר שכתבתי לפני יותר מעשור. אני ארשה לעצמי לסקור ספר של עצמי כי אני כבר ממש מרגישה נבוכה לקרוא את הדברים שכתבתי אז, מה גם שזה היה בפיקוח של הרבה אנשים שעזרו לי לכתוב את הספר, ושבדיעבד אולי אנשים קראו אותו והבינו ממנו אחרת ממה שהתכוונתי. הייתי מאוד צעירה ודי תמימה. לא הבנתי שלדברים שאני כותבת, ובפרט כש”

“לקראת החזרה ללימודים (וגם בדיוק שלוש שנים מאז יציאת הספר לאור דרך הדסטארט!!!) רציתי לשתף את הסקירה הנפלאה של הסוקרת יפעת ארניה: "אין כאן חייזרים - כתיבה ואיור: יעלה אברהם, עריכה, ניקוד ועיצוב גרפי: עליזה אברהם כבר הבהרתי לכם כמה אני אוהבת את ספריה של יעלה, הלוא היא כותבת על נושאים בועטים ולא פשוטים, על כל האתגרים שחווים הילדים והמתבגרים. נושאים העוסקים ברובם בתחום החברתי והלימודי, כשמטרתם”

“לקראת יום השואה אני משתפת ביקורת של ריקי ברוך על ספר שואה לנוער ומעלה שכתבתי בעקבות סיפורו של סבי חיים. [ובמאמר מוסגר - גיבורת הספר שני עוברת חרם המתכתב עם החרם שעברתי בילדותי בקיבוץ. היה חשוב לי גם כנערה וגם היום להתגבר על חוסר הביטחון ולא להיכנע ולוותר לקשיים החברתיים. התעקשתי למצוא אנשים שכן יקבלו אותי וברוך ה' הצלחתי בכך ואני עוזרת לאחרים להאמין ולקוות להעלות ביטחון עצמי גם אם זה לא הולך בא”

“הספר "גם אתמול הוא יום חדש" מרגש ומיוד בכתיבתו. הוא חוצה גבולות וזמנים - הנערה שני, המופנמת והחולמת שבעזרת סטאטאפ שהיא מתכננת, תתקבל לבית ספר תיכון יוקרתי, תתגייס לצבא בתפקיד מוערך, וכולם יעריכו אותה במקום להשפיל אותה, הסב ניצול השואה שהיה לוחם נועז בארגון הבריחה להצלת יהוד הפליטה והבאתם לארץ ישראל, והדמות הצבעונית והמתריסה של צעיר ממשפחה עולה מאתיופיה שמגולל סיפור ילדות ובגרות מעצים למרות הקשיים”

“בעקבות הסקירה של דינה על "לה אסקפה" ובעקבות רעיון של אמא שלי - החלטתי לכתוב ביקורת על עצמי, על ספר שכתבתי לפני יותר מעשור. אני ארשה לעצמי לסקור ספר של עצמי כי אני כבר ממש מרגישה נבוכה לקרוא את הדברים שכתבתי אז, מה גם שזה היה בפיקוח של הרבה אנשים שעזרו לי לכתוב את הספר, ושבדיעבד אולי אנשים קראו אותו והבינו ממנו אחרת ממה שהתכוונתי. הייתי מאוד צעירה ודי תמימה. לא הבנתי שלדברים שאני כותבת, ובפרט כש”