“# מו היידר היא סופרת מתח בריטית שמשנת 2000 – שנת יציאתו לאור של ספר הביכורים הזה – כתבה עוד כ- 10 ספרים. היא עזבה לדבריה את הבית בגיל 15, עבדה כבארמנית, מאבטחת, מארחת במועדון ביפן, מורה לאנגלית. למרות קורות החיים הלא-קונבנציונליים, היא בעלת תואר שני בקולנוע ועוד אחד בכתיבה יצירתית. למה אני עוסקת קודם כל בסופרת ולא בספר? כי הייתי מוכרחה לדעת איזה מוח הגה את הסיפור הזה, שאם היה דירוג מוסכם לסטיות”

“״הס פן תעיר״-מו היידר הוצאת כנרת זמורה ביתן 377 דף ראשית, מפריע לי שלא מתרגמים נכון את כותרת הספר. רשום Birdman שזה איש ציפור. מדוע תרגמו ל״הס פן תעיר״? אין שום תזכורת לשם הזה ואני מוצאת זאת מכעיס. במחצבה נטושה בגריניץ׳, שוטרים מוצאים גופת בחורה במצב מחריד. אולם, היא לא לבד. היא מביאה איתה עוד 4 גופות של נשים שעברו אותו סבל. הם מבינים שהם מתמודדים עם רוצח סדרתי אכזר. מתחילים לחקור”

“איזה ספר ז'וסי עמוס זוועות, איברים, דם רצח וגופות ציפורים הכלואות בכלוב החזה של הנרצחים. איזה בלש עקשן. איזו עלילה מיוחדת וחולנית. טקסים מוזרים. וכמה שאני אוהבת זוועות כאילו... ממליצה לבעלי לב חזק.”

“בלש שַׁתְקָן ומתוחכם שפותר תעלומות ופרשיות סבוכות בעזרת מוח אנליטי האפוף מסתורין ועשן של מקטרת, בעל יכולת מרשימה לזרוק היפותזות מבריקות, להקיש היקשים לוגיים מושחזים, להסיק מסקנות מדויקות ולרתק את הקורא לכורסא כשהוא עצמו כמעט ולא יוצא מהבית – בלש כזה כבר לא מספק את הסחורה בעולם היפראקטיבי-ריטליני-אוניברסלי-פוסט-מודרני. במסגרת התבנית המקובלת הנלמדת בבתי הספר היוקרתיים לכתיבת ספרי מתח, חייבים להוס”

“# מו היידר היא סופרת מתח בריטית שמשנת 2000 – שנת יציאתו לאור של ספר הביכורים הזה – כתבה עוד כ- 10 ספרים. היא עזבה לדבריה את הבית בגיל 15, עבדה כבארמנית, מאבטחת, מארחת במועדון ביפן, מורה לאנגלית. למרות קורות החיים הלא-קונבנציונליים, היא בעלת תואר שני בקולנוע ועוד אחד בכתיבה יצירתית. למה אני עוסקת קודם כל בסופרת ולא בספר? כי הייתי מוכרחה לדעת איזה מוח הגה את הסיפור הזה, שאם היה דירוג מוסכם לסטיות”

“״הס פן תעיר״-מו היידר הוצאת כנרת זמורה ביתן 377 דף ראשית, מפריע לי שלא מתרגמים נכון את כותרת הספר. רשום Birdman שזה איש ציפור. מדוע תרגמו ל״הס פן תעיר״? אין שום תזכורת לשם הזה ואני מוצאת זאת מכעיס. במחצבה נטושה בגריניץ׳, שוטרים מוצאים גופת בחורה במצב מחריד. אולם, היא לא לבד. היא מביאה איתה עוד 4 גופות של נשים שעברו אותו סבל. הם מבינים שהם מתמודדים עם רוצח סדרתי אכזר. מתחילים לחקור”

“איזה ספר ז'וסי עמוס זוועות, איברים, דם רצח וגופות ציפורים הכלואות בכלוב החזה של הנרצחים. איזה בלש עקשן. איזו עלילה מיוחדת וחולנית. טקסים מוזרים. וכמה שאני אוהבת זוועות כאילו... ממליצה לבעלי לב חזק.”

“בלש שַׁתְקָן ומתוחכם שפותר תעלומות ופרשיות סבוכות בעזרת מוח אנליטי האפוף מסתורין ועשן של מקטרת, בעל יכולת מרשימה לזרוק היפותזות מבריקות, להקיש היקשים לוגיים מושחזים, להסיק מסקנות מדויקות ולרתק את הקורא לכורסא כשהוא עצמו כמעט ולא יוצא מהבית – בלש כזה כבר לא מספק את הסחורה בעולם היפראקטיבי-ריטליני-אוניברסלי-פוסט-מודרני. במסגרת התבנית המקובלת הנלמדת בבתי הספר היוקרתיים לכתיבת ספרי מתח, חייבים להוס”