» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (10):
רוצה לקרוא,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
TOREAD,
ספרים שמכרתי,
רוצה לקרוא,
פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, טיפול באמנות - ספרות מקצועית למכירה (5 עמודים בתמונות) ,
עיון על הכוונת,
פסיכולוגיה,
פסיכולוגיה,
לקנות,
עוד ...
|
1.
|
|
האם אתה מעונה על ידי מחשבות מדכאות או דאגות עקשניות?
האם אתה מרגיש שאתה חייב לשטוף את ידיך שוב ושוב?
האם אתה חייב לבדוק פעמים רבות מילים, פעולות או מספרים מסוימים?
אם אתה או מישהו שאתה אוהב סובל מסימפטומים אלה, אתה אחד ממיליוני אנשים שסובלים ממידה מסוימת של הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD.
הפרעה זו, שנחשבה פעם חסרת-מרפא, ניתנת היום לטיפול באמצעות טיפול התנהגותי.
פרופ´ פואה ופרופ´ וילסון, שניהם רבי-סמכא עולמיים בתחום הטיפול בהפרעות חרדתיות, מביאים בספר זה את הידע המדעי והקליני שלהם, בשיטת טיפול עצמי שסייעה לאלפי גברים ונשים בעלי הפרעה טורדנית-כפייתית ליהנות מחיים נטולי דאגות מיותרות.
בספר זה תמצאו:
תוכניות של צעד אחר צעד למקרים קלים וקשים של הפרעה כפייתית-טורדנית.
דרכים יעילות שיסייעו לכם להשתחרר מהתופעות הטורדניות ולשלוט בהתנהגויות הכפייתיות שלכם. לוחות וטפסים למעקב אחרי התקדמותכם ולהקלת התרגילים לעזרה עצמית. שאלונים להערכה עצמית ולהבנה מעמיקה יותר של הסימפטומים שלכם.
הנחיה למציאת העזרה המקצועית הטובה ביותר. המידע המעודכן ביותר לגבי תרופות הניתנות במקרים של הפרעה טורדנית-כפייתית.
פרופסור עדנה פואה היא מרצה לפסיכולוגיה קלינית במחלקה לפסיכיאטריה של אוניברסיטת פנסילבניה ומנהלת המרכז לטיפול ולמחקר החרדה.
פרופסור רייד וילסון הוא פסיכולוג קליני ומרצה לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה....
|
2.
|
|
הטיפול ב"חשיפה ממושכת" הינו טיפול התנהגותי קוגניטיבי שפותח ע"י פרופ' עדנה פואה, פסיכולוגית קלינית ומנהלת המרכז לחקר החרדה באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, והוא נמצא יעיל במספר רב של מחקרים. בטיפול, חשיפה דמיונית חוזרת, מבוקרת ומתמשכת של האירוע הטראומטי, מביאה לירידה בחרדה הקשורה לזיכרון הטראומטי. חשיפה זו גורמת לתיקון מחשבתי שמא החרדה תימשך לנצח, אלא אם כן תתבצע הימנעות או בריחה מהזיכרון. החייאת זיכרון הטראומה בסביבה טיפולית מאפשרת הבנה כי ההיזכרות עצמה אינה מסוכנת. החשיפה מאפשרת למטופל להבדיל בין האירוע הטראומטי לבין אירועים שאינם טראומטיים ולהפסיק לחוות את העולם כמקום מסוכן. חשיפה מבוקרת זו מגבירה את תחושת השליטה העצמית ומפחיתה את תחושת חוסר האונים הקיימת אצל חולים פוסט-טראומטיים....
|
|