|
1.
|
|
ספר זה מבקש לפתוח צוהר להיבטים שונים בהיסטוריה החברתית של השבתאות וליחסה של החברה היהודית אליה לאורך הדורות. המשיחיות השבתאית, שראשיתה הגלויה עם ההכרזה על משיחיותו של שבתי צבי בשנת 1665 בעזה, הסעירה את העולם היהודי כולו והיא מעוררת את הדמיון עד היום. התאסלמותו של המשיח בשנת 1666, ועימו מאות רבות ממאמיניו, חוללה שבר גדול בחברה היהודית בשלהי המאה ה17 - ובמאה ה.18 - השבתאות זכתה למחקרים רבים והגדילו לעשות גרשם שלום ותלמידיו, שהירבו לחקור את ההיבטים התיאולוגיים של הנושא. הספר שלפנינו, לעומת זאת, עוסק בהיבטים החברתיים ובכך ייחודו. בחלקו הראשון מתמקד הספר ברקע ההיסטורי ובסיבות להתפרצות השבתאות ומעלה שורה של גורמים אפשריים שחוללו אותה. בהמשך נידונים התפשטותה של השבתאות בפזורה היהודית, יחסה של ההנהגה היהודית לתנועה והפולמוסים שבין השבתאים למתנגדיהם. בחלקו האחרון עוסק הספר בתמורות שחוללה השבתאות בחברה היהודית וביחסה של ההיסטוריוגרפיה האורתודוקסית אליה בעת החדשה. בסיום הספר נספח ובו מקורות חדשים לתולדות השבתאות. המחבר, פרופ' יעקב ברנאי, הוא מרצה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת חיפה. ספרו האחרון, 'היסטוריוגרפיה ולאומיות', עוסק ביחס ההיסטוריוגרפיה הציונית לארץ ישראל....
|
2.
|
|
לאחר כשלון חבורת ר' יהודה חסיד בארץ ישראל, חל משבר קשה ביישוב היהודי בארץ ישראל. שיקומו של היישוב בידי פקידי ארץ ישראל בקושטא הוא עניינו העיקרי של חיבור זה. פקידי קושטא הם שאירגנו את היישוב במאה הי"ח, והנהיגו אותו כלפי פנים וכלפי חוץ, והם מסמלים תופעה כלל ישראלית יוצאת דופן במאה הי"ח, כשארץ ישראל במרכז הווייתה. מתוך האפוטרופסות של פקידי קושטא על היישוב עולים יחסי הגומלין שבין היישוב הדל והמאבק והנאבק על חייו בארץ ישראל לבין יהודי התפוצות. אלה תומכים ביישוב בסכומי כסף ניכרים, וכן לא פוסקות עליות של בודדים וקבוצות לארץ, אם כמשתקעים ועם כעולי רגל. קשרי גומלין אלה שבין היישוב לתפוצות מובלטים אף הם בספר זה. מחקר זה מבוסס בחלקו בעיקרו ועל פנקס פקידי ירושלים בקושטא ומקורות נוספים בכתבי היד ובספרות הרבנית בת הזמן. כן נעשה שימוש נרחב במחקרים רבים, הדנים באותה תקופה....
|
5.
|
|
כמאה שנה אחרי גירוש ספרד, בשלהי המאה ה-16, נוסדה הקהילה היהודית באזמיר, במערב תורכיה, כאשר היא הפכה לעיר נמל חשובה.
אזמיר, סמירנה בשפות אירופה, היתה עיר חשובה כבר בתקופה ההלניסטית ואוכלוסיתה היוונית נשארה מרכיב דומיננטי בה עד ראשית המאה העשרים. בימי הביניים הפכה אזמיר לכפר, אך בסוף המאה ה-16 החלו העות'מאנים, בשיתוף מדינות אירופה המערבית, לפתח את נמלה והיא הפכה לעיר חשובה, תוססת ועשירה. החברה בה הצטיינה בהטרוגניות רבה ובלטו בה תורכים-מוסלמים, יוונים, ארמנים, אירופאים-נוצרים ויהודים.
הספר מתאר את תולדות הקהילה היהודית באזמיר במאות ה-17-18, שבה גם נולד ופעל שבתי צבי....
|
|