אייל נווה

אייל נווה

סופר


1.
מנקודת התצפית של תחילת האלף השלישי ברור כי במהלך המאה ה-20 הפכה ארצות-הברית למעצמה הגמונית. כבר בתחילת המאה הייתה זו המעצמה הגדולה בעולם מבחינת היקף הייצור הכלכלי ובאמצעה היא הפכה למעצמה הצבאית האדירה ביותר. חזון המאה האמריקאית חרג מעבר לגבולות ארצות-הברית והקרין על תחומים רבים של הקיום המודרני. לעושר הכלכלי ולעוצמה הצבאית והמדינית נוספו היבטים חברתיים, טכנולוגיים, רעיוניים, תקשורתיים, בידוריים ותרבותיים, שהפכו את "אמריקה" לגורם מרכזי בעיצוב ובייצוג של עולמנו או מה שמכונה כיום "הכפר הגלובלי". החלום האמריקאי של חירות, שפע, קידמה, סובלנות ומשחק הוגן - נעשה למקור כמיהה של אוכלוסיות רבות, אך בו בזמן נתפס על ידי אחרים כסיוט מתמשך של חומרנות, וולגריות, קרתנות, ניכור וברבריות. קוקה קולה ומק'דונלדס, הוליווד ותרבות הרייטינג, מייקל ג'ורדן ומדונה, ביל קלינטון וביל גייטס - מעוררים בתחילת שנות האלפיים רגשות מעורבים ואף סותרים של הערצה וסלידה, התפעלות וזלזול, התלהבות ושאט-נפש. ספר זה פותח צוהר להבנת מספר סוגיות מרכזיות בהיסטוריה של ארצות-הברית במאה העשרים, ובוחן אותן גם באספקלריה החורגת מההקשר האמריקאי. זאת תוך ניסיון לעמוד על השפעתן לטוב ולרע על העולם בו אנו חיים.ד"ר אייל נווה הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב ומלמד היסטוריה במכללה לחינוך - סמינר הקיבוצים. בין ספריו Crown of Thorns: Political Martyrdom in America, האתוס הליברלי בחברה האמריקנית והמאה העשרים - על סף המחר....

2.
3.
למושג ``אתוס`` שתי הוראות: גם השקפת עולם, המסבירה את הנסיון האנושי ונותנת לו משמעות ערכית, וגם אורח חיים, השואף לממש ולפתח את השקפת העולם ולתרגמה למעשים המשפיעים על מוסדות החברה. למרות שהחברה האמריקנית שוללת במופגן כל דוקטרינה אידיאולוגית שלאורה היא אמורה לפעול, נחשב האתוס הליברלי כאתוס מרכזי שלה מאז הוקמו המושבות הבריטיות הראשון בצפון אמריקה בתחילת המאה ה17- ועד למחצית המאה העשרים. עם זאת, הייחודיות של החברה האמריקנית מתבטאת בשילובו הפרגמטי ובשזירתו הנרחבת של הליברליזם בדרך החיים של רוב הציבור. לאתוס הליברלי אפיונים כלכליים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, והוא מתפתח ומשתנה אך נשאר - מזה עשרות שנים - מרכיב תרבותי הגמוני. לא אחת מתכחשת לו החברה בעת התייחסותה לקבוצות מסוימות החיות בקרבה, ובמקרים רבים אין היא מגשימה ולו את אפס קצהו. אולם בניגוד לעולם הישן, שממנו הגיעו רוב המתיישבים האמריקניים, הרי העולם החדש לא העמיד מעולם אלטרנטיבה להגמוניה של האתוס הליברלי, גם כאשר נראה כי אין הוא עומד במבחן המציאות. הספר הזה בוחן את סוד קיומו וחיוניותו של האתוס הליברלי, ועוקב אחרי התפתחותו תוך עיון בשילובו באירועים המרכזיים, הרשומים בתולדותיה של ארצות הברית. ד``ר אייל נווה הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב. מחקריו עוסקים בהיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית של ארצות הברית. כמו כן הוא מלמד היסטוריה במכללה לחינוך - סמינר הקיבוצים, ועוסק בהנחיית מורים בתחום הזה. ספרו Crown of Thorns עוסק ברציחות פוליטיות בחברה הדמוקרטית האמריקנית, וספרו ``המאה ה20- מאה שהפכה סדרי עולם`` הוא ספר לימוד לחטיבה העליונה של בית הספר התיכון....

4.
מותאם ליחידה ה' בלימודי ההיסטוריה. אושר על-ידי משרד החינוך....

5.
לספרים נוספים בסדרה: טוטליטריות ושואה - אירופה, אגן הים התיכון והיהודים במחצית הראשונה של המאה ה-20 "טוטליטריות ושואה - אירופה, אגן הים התיכון והיהודים במחצית הראשונה של המאה ה-20" הוא ספר רביעי בסדרה "לדעת היסטוריה", סדרת לימוד חדשה שנכתבה בהתאם לתכנית הלימודים החדשה בהיסטוריה לחטיבה העליונה. הספר משלב בין היסטוריה כללית לבין היסטוריה של עם ישראל באחת התקופות הגורליות ביותר בתולדות האנושות ובתולדות עם ישראל. הוא עוסק בעיצוב אירופה וארצות הים התיכון במחצית המאה ה-20 ובגורלו של העם היהודי כמיעוט באזורים אלה. הספר מתמקד במלחמת העולם השנייה ובשואה שהתחוללה בעם ישראל בתקופה זו. הספר מעוצב בבהירות ובחדשנות ומשלב מידע מילולי וחזותי המכיל מקורות, פרשנויות היסטוריות, תמונות, איורים ופעילויות לימודיות מגוונות המסייעים לעבד את המידע לידע משמעותי ורלוונטי הנדרש לטיפוח אנשים חושבים, אחראיים וביקורתיים. סוגיות רבות בספר מוצגות מכמה זוויות ראייה תוך הדגשת הממד הערכי של ההכרעות שעשו אנשים בעבר ומשמעותן לסוגיות הקיימות בהווה. ...

6.
בט על ישראל בראשית שנות האלפיים חושף מצב משברי, המאבק האלים בין ישראל לפלסטינים, חילוקי הדעות המרים סביב הדרכים לפתרון הסיכסוך, ניכור והסתגרות של קבוצות חברתיות המדגישות את ייחודן העדתי, התרבותי והאינטרנסטי ? כל אלה מצביעים על מבוכה של חברה רב-קולית, שטרם הצליחה לגשר על הסתירות שבין מרכיביה. מול הסימנים הברורים להיחלשותם של הסיפור הקולקטיבי והזיכון ההיסטורי המשותף, גובר בקרב רבים החשש לדמותה העתידית של החברה בישראל: האמנם ישנה דרך לאפשר קיום פלורלי של זיכרונות, זהויות ומאוויים שונים, מבלי שהמציאות החברתית תהפוך לכאוס ולצעקה כללית? שאלה זו, המבטאת אי-נחת וגם חרדה, הפכה בשנים האחרונות לפולמוס סועד סביב הוראת ההיסטוריה. הוויכוח הוא אמנם על סיפור העבר, אך הוא מכוון אל מידת הרלוונטיות שלו למתרחש בהווה ואל השלכותיו על מה שיקרה פה בעתיד. היסטוריות מנסה להתמודד עם המשבר והאתגר על-ידי כניסה למסע הידברות בין הקולות השונים המתרוצצים בתוכנו, מתוך הכרה בלגיטימיות של נקודות מבט שונות ובאפשרות התקיימותן בתוך הפסיספס הישראלי, שיח שכזה ? במרחב החינוכי, הציבורי הפוליטי ? מבקש מאתנו הקשה לדקדוק הפנימי של הזולת, והבנה כי השונות שלו היא קיומית ואינה מצטמצמות להבדלי עמדות בלבד. מפגש דיאלוגי עם האתמול צומח מתוך לבטי ההווה, מאפשר להשתהות בו, להרחיבו ולחוות אותו כזמן איכותי, במפגש כזה, שאינו רואה במציאות הקונקרטית רק את החלום או רק את שברו, נפתח סיכוי להחליף את הטון הלוחמני בוויכוח על ``האמת`` ו``הצדק`` של כל צד בסיפור, בטון של הירהור מפוכח ותודעת פיוס....

7.
8.
9.
10.
בשנים האחרונות נשחק מעמדו של הנרטיב הציוני. גילויים חדשים על העבר וביקורות המציירות אותו כהבניה שנועדה לשמר את ההגמוניה של קבוצה חברתית שלטת, קוראים תיגר על ראייתו כאמת היסטורית בלעדית. מערכת החינוך אינה יכולה עוד להתעלם מהשיח הגועש בשאלת הנרטיב ונאלצת להתמודד עם התקפות כלפיו הן מצד חוגים אקדמיים המתויגים "פוסט־ציוניים" והן מצד הממסד הפוליטי. הספר עבר בסערה דן במחלוקות על העבר בישראל ואף בוחן אותן לנוכח ויכוחים דומים המתנהלים בעולם. לעומת הסוברים שיש לטשטש אותן בפתרונות מאולצים, מציע המחבר לרתום אותן לטיפוח תפיסת עבר מרובת פרספקטיבות. ״ספרו של אייל נווה מנתח באופן מבריק את בעיית הזהות של החברה הישראלית דרך יחסה לעברה. בסגנון בהיר וקולח מציג המחבר בפנינו את הסיבות למשבר הישראלי בתפיסת ההיסטוריה במרחב הציבורי ובבתי הספר, ומציע פתרונות מעוררי מחשבה. קריאת חובה לא רק למי שמתעניין בעבר אלא גם, ואולי בעיקר, למי שחרד לעתיד.״ פרופ' אביעד קליינברג, ראש בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, אוניברסיטת תל אביב פרופ' אייל נווה כיהן כראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, וכן כיו"ר המועצה האקדמית במכללת סמינר הקיבוצים. לצד פרסומיו האקדמיים היה שותף בכתיבת ספרי לימוד רבים למערכת החינוך הממלכתית, ספרים שהיו לא פעם במוקד הוויכוחים והמחלוקות המתוארים בספר זה...

11.
ספר זה המלהטט בין סוגת הרומן לסוגת הממואר האישי, מזמין את הקורא למסע חייו של ירמי אורן, שסיפורו שזור בסיפורה של מדינת ישראל. בסגנון מרתק ובקצב סוחף, מתפתחת עלילה הרוקמת אירועים אמיתיים ובדיוניים ויוצרת מעשה כתיבה נוגע ללב ומעורר מחשבה.  באחת מנסיעותיו לגרמניה נחשף הגיבור באקראי לסיפור מושתק הקשור בעברה של משפחתו, שמתגלה כרלוונטי לחייו בהווה. בתפר שבין ספרות בדיונית והיסטוריה עובדתית, נרקמים אירועי העבר הביוגרפיים בקורי ההווה המיטלטל והמתפורר. אין פלא שהסופר, שהוריו עמדו ליד ערש המדינה הנולדת, והוא עצמו נלחם להגן עליה, בחר לסיים את ספרו בהרהור אירוני ודיסטופי על העתיד הצפוי לה בשנת המאה לקיומה.  זהו מסמך היסטורי רב עוצמה, כתוב בידי מרצה ומורה להיסטוריה, המתכתב עם אמרתו של הסופר ג'וליאן בארנס ש"ההיסטוריה היא הוודאות הנוצרת בנקודה שבה פגמי הזיכרון פוגשים בכשלי התיעוד"....






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ