שולמית אפפל

שולמית אפפל

סופרת

שולמית אפפל (נולדה ב-21 בינואר 1948 בקפריסין), משוררת ישראלית.
אפפל נולדה במחנה עקורים בקפריסין, וילדותה עברה עליה בחיפה.

ב-1965 פרסמה אפפל את ספר השירים הראשון שלה, "שעת ילדה". ב-1975 הקימה וניהלה את גלריית האמנות "נינווה" בתל אביב. אפפל הוציאה לאור חמישה ספרי שירה. חלק משיריה פורסמו באנתולוגיות. כמו כן פרסמה שירה בכתבי עת רבים, בהם גג, הליקון, דקה ועיתון 77.

זכתה בפרס קוגל לשירה ב-1982, ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ב-1987. בשנים 1991 עד 1998 פרסמה בשם העט אלינעם שלו.

בשנת 1991 כתבה וביצעה את המונודרמה, "מקל של קינמון", ב"תיאטרונטו" במרכז סוזן דלל בתל אביב. במאי המחזה היה רוני ניניו.

שולמית אפפל היא אם לשניים.

אתר אינטרנט: האתר של שולמית אפפל
1.
2.
הֱיוֹת שֶׁלֹּא הֶרְאֵיתִי סִימָנִים שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לִקְרֹא אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב. שְׁנֵיהֶם לֹא הָיוּ חָפְשִׁיִּים עִם הַשָּׂפָה. הוּא קָרָא רַק פּוֹלָנִית. זֶה הָיָה נוֹחַ כִּי הֵם מֵתוּ בְּלִי לִקְרֹא שׁוּרָה מִמַּה שֶׁכָּתַבְתִּי. אִמָּא מֵתָה כְּשֶׁהָיְתָה אוֹלִימְפְּיָאדָה בְּמוֹסְקְבָה וְהֵנִיחָה לִי. אַבָּא מֵת כְּשֶׁהָיְתָה אוֹלִימְפְּיָאדָה בְּלוֹס אַנְגֶּ'לֶס, וֶהֱיוֹת שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי עֵרָה, הָיָה לִי לְפֶתַע עַל מַה לְדַבֵּר עִם גְּבָרִים, שֶׁיָּצָא לִי לִפְגֹּשׁ בַּבֹּקֶר. אֲחוֹתִי נִסְּתָה לִפְרֹץ אֶת קִבְרָהּ בְּאוֹלִימְפְּיָאדַת בַּרְצֶלוֹנָה, וּמוֹתָהּ הָיָה הַיָּחִיד שֶׁכִּמְעַט גָּמַר אוֹתִי. וּכְשֶׁכֻּלָּם נֶעֶלְמוּ וְלֹא נִשְׁאַר לִי עִם מִי לְשַׂחֵק, רַק יָשַׁבְתִּי עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה, עַד שֶׁהַשְׁכֵנָה קָרְאָה לְאִמִּי וְאָמְרָה לָהּ: הֵי, הַיַּלְדָּה שֶׁלָּךְ כִּמְעַט נִדְרְסָה, וְאִמָּא שֶׁלִּי צָעְקָה עָלֶיהָ וְקָרְאָה לָהּ שַׁקְרָנִית....

3.
4.
זהו ספר שיריה השביעי של שולמית אפפל, הנמצאת בשיא בשלותה כמשוררת. בספר שירים ושירים בפרוזה, העוסקים באופן בלתי מתפשר בנושאים כמו העבר המשפחתי, ילדות שעמדה בסימן הגירה ופליטות, יחסים בין המינים שרב בהם הזר על הקרוב, וכן ההווה הישראלי האורבני קשה היום. כל זאת בשפה עזה ומזוקקת, שסוד כוחה בצמצומה.  אפפל היא משוררת ותיקה, מוערכת ועטורת פרסים, שהוציאה שישה ספרי שירה והעלתה מחזה אחד. על ספרה זה זכתה בפרס גולדברג לשירה (2018).     אודות שולמית אפפל: אפפל נולדה במחנה עקורים בקפריסין, כבת להורים ניצולי שואה יוצאי מזרח אירופה. ילדותה עברה עליה בעיר התחתית בחיפה ובהיותה בת עשר עברה עם משפחתה לרמת גן. את ספרה הראשון "שעת ילדה", פרסמה אפפל בהיותה בת 17 בשנת 1965. הספר יצא בהוצאת "עכשיו". בשנת 1972 יצא ספרה השני, "יבשת שבורה". ב-1975 הקימה וניהלה את גלריית האמנות "נינווה" בתל אביב, ששימשה מקום מפגש לסופרים ומשוררים בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1981 הוציאה אפפל את ספרה השלישי, "מרחק", בעריכתו של המשורר אמיר גלבע. ספרה הרביעי של אפפל, "חישוקים", יצא ב-1987 בעריכת המשורר נתן יונתן. את ספרה החמישי, "התרה", הוציאה בהוצאת ביתן בשנת 1989. לאחר תקופה ארוכה של שתיקה ספרותית יצא ספרה השישי, "פחות מאמת אין טעם לכתוב", בשנת 2012 בעריכת ריקי דסקל. שיריה של אפפל תורגמו לאנגלית, גרמנית, רוסית, איטלקית וקרואטית; וכן פורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת רבים. היא משתתפת תדיר בערבי הקראת שירה של מכוני תרבות שונים, ביניהם מכון גתה, בית אריאלה ובית היוצר; מפרסמת שירים וסיפורים בכתבי עת שונים; וכן מנהלת בלוג ספרותי פעיל ומשפיע באתר "רשימות".    פרסים בהם זכתה: פרס היצירה ע"ש ראש הממשלה (1987, 2003).  פרס קוגל לשירה על ספרה "מרחק", 1982 פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול, 1987 ו-2013. מקום שלישי ב"תחרות הסיפור הקצר של "הארץ" – על הסיפור "פרטים אישיים", 2012. פרס רמת גן לספרות, 2014, על ספרה "פחות מאמת אין טעם לכתוב". פרס י.ל גולדברג לשירה, 2018, על ספרה "תדמייני שאת כוכבת"....

5.
6.
7.
זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים הוא ספרה השמיני של המשוררת המוערכת והמצוינת כל כך שולמית אפפל. בספר שירים ושירים בפרוזה, והוא מהווה השלמה לטרילוגיה שיצרה אפפל לאחר עשרים שנות שתיקה יצירתית. קדמו לו הספרים פחות מאמת אין טעם לכתוב (2012) ותדמייני שאת כוכבת (2017). בספר החדש, הרואה אור בפטל הוצאה לאור, מזדככת כתיבתה של אפפל ומעמיקה ביתר שאת. הגירה גיאוגרפית וגלות רגשית, כתיבה וגעגוע, מפגשים משני חיים - עבר והווה מצטלבים בספר בפואטיקה עזה וצורבת....

8.
שִׁיר הוּא רְחוֹב אַחֲרֵי כַּעַס וּמִשְׁכָּן לְגָלוּת פְּנִימִית. שִׁיר הוּא מָקוֹם שֶׁהָאַחֵר לֹא מְזַהֶה אוֹתוֹ עָלַיִךְ וְתוֹהֶה אִם אַתְּ לֹא מִתְחַזָּה. וְעַכְשָׁו בְּגוּף רִאשׁוֹן. הִגַּעְתִּי לַמִּלִּים בְּלִי שָׂפָה וּמָה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּתְּחִלָּה נִכְתַּב כְּדֵי לְכַסּוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת. עַל עַצְמִי. עַל הוֹרַי. עַל חַיַּי הַמֻּקְדָּמִים. הִגַּעְתִּי אֶל הַשִּׁיר בְּלִי מִלִּים. הָיִיתִי סוֹפֶרֶת שֶׁהָלְכָה אֶל הַצִּמְצוּם כִּי לֹא יָדַעְתִּי מָה נִתָּן לַעֲשׂוֹת עִם מָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי. שִׁירָה הָיְתָה לַדְּיוֹקָן וְלַדִּיּוּק שֶׁלִּי. הַשִּׁלְיָה בָּהּ צָמְחוּ אֲבָרַי וְצָמַח הַשִּׁיר שֶׁדּוֹמֶה לִי וּמִמֶּנּוּ זוֹרֵם אֵלַי חֹם בַּהֲפָקָה עַצְמִית. הוצאת פטל שמחה להכריז על הוצאתו לאור של ספר שירים תשיעי במספר למשוררת שולמית אפפל. הספר מביא לשיאים חדשים את שירתה הנוקבת וחדת האבחנה של אפפל, מהמשוררות החשובות בדורות האחרונים, אהובת הקוראים ועטורת פרסים. ...

9.
אפיזודות קצרות המספקות הצצה חטופה, אך נוגעת ללב ומעוררת הזדהות, אל תוך חווית הגירה של ילדה בת שלוש עשרה, שהגיעה אל העולם הגדול שנקרא - תל אביב. #אווירתי#בדידות#הרהורים#התבגרות#יחסים...


אסופת פנינות שירה חמימות, מופת! ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ