יותם בנזימן

יותם בנזימן

סופר


1.
אלת הצדק מופיעה ביצירות אמנות בעיניים מכוסות, למען תנהג באי-משוא פנים. אין היא מביטה בפניו של איש; רק כך יכולים מאזני הצדק שבידיה לשמור על איזונם. העיקרון של אי-משוא פנים כמַהות הצדק והמוסר עומד במרכז התורות האתיות השליטות של 250 השנים האחרונות. ב'עד שתגיע למקומו' מציע יותם בנזימן אתיקה אחרת. מתוך ניתוח ביקורתי של גישותיהם של קאנט, של הר, של רולס ועוד הוא חושף את עיוורונן לייחודו של כל אדם ואדם ולנסיבות המעצבות את אישיותו, את חייו ואת מעשיו. במקום אי-משוא פנים מציב בנזימן כבסיס למוסר את הדרישה להגיע למקומו של הזולת היחיד והשונה, להביט בו, להתעניין בו, לשאת אליו פנים.מושגינו המוסריים מתעצבים ומיושמים בראש ובראשונה במערכות יחסים אישיות, מתוך מעורבות רגשית ונטיות סובייקטיביות של התעניינות, הזדהות ואמפתיה. משום כך מציב המחבר את יחסי החברות כמסגרת המוסרית העשירה ביותר האפשרית, שממנה נובעת יכולתנו לנהוג כבני אדם מוסריים גם במערכות אחרות, אישיות פחות.באופן מפתיע התאוריה על החברות כבסיס למוסר, המפותחת בחלקו השני של הספר, נשענת על שניים מהעקרונות שהעלו על נס הפילוסופים שאת תורותיהם תקף המחבר בחלק הראשון: הניסיון להיכנס לנעלי הזולת (הר) הוא הדרך לראות בו תכלית לעצמה (קאנט); ואולם הוא אפשרי רק מתוך יחסים אישיים. גם אז לא יוכל ניסיון כזה להצליח עד תומו: לעולם לא אכנס לנעלי הזולת משום שלעולם אהיה שונה ממנו; אבל עליי להתמיד במסע הזה עד שאגיע למקומו....

2.
הספר הזה דן ברגש של הכרת התודה, ובמעמדו המוסרי. הוא מראה שהכרת התודה היא חובה מוסרית מן המעלה הראשונה. היא התגובה הראויה על מעשים הנעשים עבורנו ולמעננו. ככל שרב המעשה כך גדולה יותר הכרת התודה שלנו. ואף על פי כן דומה שמי שמעניק לנו מתת, או נותן לנו שירות, ועושה זאת בלב שלם, עושה זאת שלא על מנת שנכיר לו תודה. הכרת התודה הופכת איפוא לחובה פרדוקסלית: מקבל החסד חייב תודה לנותן, אבל הנותן איננו חפץ בה. לעתים גם המקבל איננו חפץ בהכרת התודה. היא מייצרת קרבה מעיקה בינו לבין הנותן: קרבה שהיה עושה ככל שביכולתו כדי להיפטר ממנה. הוא אסיר תודה במלוא מובן המלה: הוא כבול אל התודה. הספר מנתח מקרים של אסירות תודה ושל כפיות טובה, ומנגיד אותם למקרים של הכרת תודה שלמה הנעשית בשמחה. הכרת התודה של ילדים להוריהם משמשת כאן כפרדיגמה הראויה ביותר להכרת תודה שלמה. אולם כיצד יכירו הילדים תודה להוריהם? מה עליהם לעשות לשם כך? האם ניתן בכלל להודות כראוי על עצם עיצובנו והפיכתנו למי שאנחנו? זהו ספר פילוסופי, המתעמת עם גישותיהם של ההוגים המרכזיים שכתבו על הכרת התודה מסנקה דרך קאנט ועד לכותבים בני זמננו. אבל עם גיבוריו נמנים גם פיפ מ"תקוות גדולות" לדיקנס, רבי חייא, רבי וכובס עלום מן התלמוד, תיאורטיקנים של הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של הכרת התודה, ז'ן ולז'ן וז'בר מ"עלובי החיים" להוגו, וחברה לבניין ופיתוח הנסחרת בבורסה. ...

3.
סליחה אפשרית רק במקום שבו יש עוול. ככל שהעוול גדול יותר הסליחה הנדרשת רבה יותר - אולם דווקא אז הסליחה מוצדקת פחות, משום שהפגיעה גדולה יותר. הסליחה היא אפוא מושג פרדוקסלי. כיצד אפשר לפתור את הפרדוקס הזה? התזה המרכזית של הספר 'לסלוח ולא לשכוח: האתיקה של הסליחה' היא שסליחה שלמה היא תהליך דיאלוגי, הפוגע והנפגע נושאים בו את זיכרון העוול בצוותא ומשקעים אותו במרקם חייהם, בלי לטשטש את אשמתו של האחד ואת הצלקות שהותיר בנפשו של האחר. זהו ניתוח לא שגרתי של מושג הסליחה, והוא מעומת עם התפיסה הפילוסופית המקובלת, הכורכת את הסליחה עם השכחה. הספר עוסק בין השאר בהתנצלויות פומביות, בוועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה, בזכר השואה, בנשיאת עוון, בכפרה ובטינה, בסליחה עצמית וסליחה אלוהית, בבלתי נסלח וברעיון הנקמה, באהבה ובבגידה. זהו ספר פילוסופי, אולם מוקדש בו מקום לא מבוטל גם לניתוח טקסטים מן התנ"ך ומן התלמוד, מן הברית החדשה ומן הספרות היפה, מחיבוריהם של סוציולוגים ופסיכולוגים ומן העיתונות היומית; שהרי סוגיות פילוסופיות עולות לא רק לא רק מכתבים פילוסופיים, אלא גם משיחם היומיומי של בני האדם. יותם בנזימן הוא דוקטור לפילוסופיה ומלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים ובמרכז גילה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה באוניברסיטה העברית....

4.
כשהיינו ילדים נהגנו לכתוב זה לזה זיכרונות. את הפינה השמאלית התחתונה של הדף היינו מקפלים וכותבים עליה את המילה `סוד`. אבל הסוד אמור להיות כמוס. מדוע אין הוא מתחבא באמת ובתמים מבלי להכריז בגלוי: הנה אני כאן, הושט היד וגע בי? משום שכדי שיוגדר כסוד צריך למלל אותו, לספר אותו למישהו, בסוד. מי שמספר את הסוד כורת עם הנמען ברית של נאמנות, המבקשת להפוך אותם לישות החורגת מן היחיד, אבל איננה מתרחבת אל ממדי הציבור כולו. בעל הסוד והנמען שלו הם שניים המבקשים לתפקד כאחד, או אחד המפצל עצמו לשניים. מן האפיון הזה של הסוד עולות דילמות הכרוכות בכריתת בריתות ובבגידה בהן במישור האישי וגם במישור הציבורי. מאיזה רגע כפוי עלינו הסוד ומה משמעותה של הכפייה הזאת? חבר קרוב שלי מספר לי בסוד שהוא בוגד ברעייתו, שגם היא חברה קרובה שלי. האם עלי לספר לה? אני מרכל עם א על מעשיו של ב. האם זהו מעשה בלתי מוסרי? מהם גבולות המותר והאסור בשיחות סגורות של מקבלי החלטות בדרג הפוליטי? את מי הם מייצגים כאשר הם נועדים בארבע עיניים? מי צריך להיות מוסמך להחליט על סודות מדינה שהשתיקה יפה להם? ומה תפקיד העיתונות בהקשר הזה? למי חייבים רופאים להיות נאמנים: לחולה? לציבור? למעמדם המקצועי? אם החולה לוקה באיידס והוא מסרב לספר על כך לבת זוגו, האם חייב הרופא להזהיר אותה? חלק מן השאלות נענות כאן בביטחון. אחרות – בהיסוס, ויש גם שנשארות פתוחות. אל תוך הדיון נשזרים גם נושאים כמו מהותה של הבטחה; תפקודם של פוליטיקאים; יחסו של יחיד לקולקטיב שהוא חלק ממנו; ומהותה של אהבה. הספר מנתח מקורות פילוסופיים, ולצדם כתבים סוציולוגיים, סיפורים תנ"כיים, סוגיות תלמודיות, חוקים והצעות חוק ושיר של לאה גולדברג ...

5.
6.
7.
הספר לשון רבים: העברית כשפת תרבות בוחן את השפה העברית בהקשרה התרבותי. כותבים בו חוקרים של השפה ואנשים שהעברית היא מלאכת יומם: אנשי האקדמיה ללשון העברית, מחנכים, סופרים, מתרגמים, עיתונאים. אחדים מן המאמרים הם פרי עבודתו של מתבונן הממפה את השדה התרבותי של העברית. אחרים הם עדויותיהם של בעלי הדבר עצמם על כלי עבודתם: על העברית כפי שהם חווים אותה כשהם מתרגמים אליה או ממנה, כשהם כותבים בה את סיפוריהם, כשהם משיחים בה לפי תומם. זהו פסיפס העוסק בשאלות של תרגום והבניה, של חינוך וגלובליזציה, של שפת רחוב ושפת קודש, של הקשר בין עברית לבין שפות אחרות, של דיבור וכתיבה, של שפת אם ושפת אב. ...


זהו הספר הראשון של יותם בנזימן שהזדמן לחיקי, אם כי האחרון שלו מבחינה כרונולוגית, ואני חושב שזוהי תחילתה של "ידידות" מופלאה. ולכל התוהים - הו... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
קניתי את הספר בהוצאת מאגנס.. יחס אישי ומהיר והספר מומלץ מאד הבנתי הרבה על ... תודה.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ