“פעם הייתי מורה מחליפה באיזה בית ספר. בכיתה שלימדתי היה תלמיד אחד שגר אצל משפחה אומנת, כי אבא שלו רצח את אמא שלו ואז התאבד. איך הוא היה? ילד רגיל. לפחות מהמעט שראיתי, מספר שעות קטן במקצוע העשרתי בכיתה מדעית. ילד חכם, לומד טוב. קצת משתולל, אבל זו היתה כיתה ו' עם מורה מחליפה, כך שכולם השתוללו. קצת לא מרוכז, אבל היום חצי מהילדים לא מרוכזים. הציפיה היתה שהוא לא יהיה רגיל, ולא יתנהג כמו כולם, כי הוא חוו”

“פעם הייתי מורה מחליפה באיזה בית ספר. בכיתה שלימדתי היה תלמיד אחד שגר אצל משפחה אומנת, כי אבא שלו רצח את אמא שלו ואז התאבד. איך הוא היה? ילד רגיל. לפחות מהמעט שראיתי, מספר שעות קטן במקצוע העשרתי בכיתה מדעית. ילד חכם, לומד טוב. קצת משתולל, אבל זו היתה כיתה ו' עם מורה מחליפה, כך שכולם השתוללו. קצת לא מרוכז, אבל היום חצי מהילדים לא מרוכזים. הציפיה היתה שהוא לא יהיה רגיל, ולא יתנהג כמו כולם, כי הוא חוו”