שוק ההון הישראלי עבר כברת דרך ארוכה מאז הונחו יסודותיו לפני הקמת המדינה ועד עידן המחשב ופעילות המסחר החובקת עולם של ראשית המאה ה-21‮. ‬ברשימות ומאמרים שכתב במרוצת למעלה מארבעים שנה‮, ‬המקובצים בשוק ההון במנהרת הזמן‮, ‬בוחן פרופסור‮ ‬מאיר חת‮ ‬את האירועים המרכזיים שעיצבו את שוק ניירות הערך והבורסה על רקע חבלי הצמיחה של המשק הישראלי‮. ‬עם אלה נמנים מדיניות הממשלה שפגעה בתמריצים לפעילות שוק נורמלית‮, ‬עד כדי הלאמה דה פקטו של שוק אגרות החוב‮, ‬ואיפשרה את הצמדת ערכם של כל מכשירי החיסכון למדדים השומרים על‮ ‬ערכם הריאלי‮. ‬מדיניות זו שללה משוק ההון הישראלי תכונות יסוד של שוק וגרמה לכך שמוסדות החיסכון לטווח ארוך‮ - ‬קרנות פנסיה‮, ‬חברות ביטוח וקופות תגמולים‮ — ‬פעלו כסוכני המדינה ולא כמוסדות פיננסיים עצמאיים‮. ‬הדומיננטיות של מכשירי החיסכון הצמודים הביאה לניוונו של שוק‮ ‬המניות‮, ‬שהתאפיין בתנודות חריפות של שערים ושל היקף פעילות והיה בעל אופי ספקולטיבי מובהק‮. ‬ מאיר חת‮ ‬מקדיש תשומת לב מרובה לבעיות ניגודי העניינים בבנקים‮, ‬שהיו תוצאת מקומם המרכזי במערכת השווקים הפיננסיים‮. ‬פרשת ויסות המניות ומאמציו‮ ‬של המחבר להביא להפסקתה ללא משבר זוכים להתייחסות במספר רב של רשימות‮. ‬הערכות וביקורת על תפקודם של גופי שוק ההון‮ - ‬חתמים‮, ‬משקיעים‮ ‬מוסדיים וגם הבורסה ורשות ניירות ערך‮ - ‬משלימים סקירה רחבת יריעה של התפתחות השוק מינקותו ועד ימים אלה‮.‬ שוק ההון במנהרת הזמן‮ ‬הוא מסע מרחיב דעת ומרתק בנבכי השווקים הפיננסיים מנקודת ראותו של אחד המומחים הגדולים בתחום‮, ‬וגם כלי עזר חשוב להבנת מצבו של שוק ההון הישראלי כיום‮.‬ מאיר חת‮, ‬כלכלן ופרופסור למשפטים‮, ‬שימש בתפקידים כלכליים ואקדמיים שונים מאז ראשית שנות השישים.ב־1962‮ ‬החל לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל ובשנת‮ ‬1969‮ ‬מונה למפקח על הבנקים‮, ‬תפקיד בו כיהן למעלה משש שנים‮. ‬עם פרישתו מבנק ישראל ב־1978‮ ‬התמנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה ובשנת‮ ‬1987‮ ‬נבחר לראשות דירקטוריון בנק לאומי‮. ‬משנת‮ ‬1992‮ ‬מלמד בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל‮. ‬במרוצת השנים כיהן כיושב ראש טבע תעשיות פרמצבטיות ובית ההשקעות פסגות אופק וכדירקטור בחברות סנו‮, ‬מגדל וכלל ישראל‮. ‬כמו כן היה חבר במועצה להשכלה גבוהה‮, ‬בוועדת ברק לחקיקת חוק חברות חדש ובגופים המנהלים של מוסדות שונים‮, ‬בהם לשכת המסחר הבינלאומית‮, ‬קרן ירושלים והמרכז לערכים בעסקים‮.‬ מאיר חת‮ ‬פירסם ספרים אחדים‮: ‬המוסדות הבנקאיים בישראל‮ : ‬1950‮ ‬עד‮ ‬1961‮ (‬פאלק‮, ‬1963‮), ‬The Legal framework of Economic Activity in Israel‮ (‬Praeger‮, ‬1967‮), ‬זרמי הכספים במשק הישראלי‮ ‬1959‮ ‬עד‮ ‬1966‮ (‬בנק ישראל‮, ‬1968‮), ‬מבוא לכלכלה גרסה ישראלית‮, (‬מוסד ביאליק‮, ‬1989‮), ‬הבנקאות בישראל‮ - ‬חלק ראשון‮: ‬סקירה היסטורית‮, ‬חלק שני‮: ‬מאפייני פעילות ולקחי המשברים‮ (‬מכון ירושלים לחקר ישראל‮, ‬1994‮). ‬ ‮"...‬הבעיה המרכזית הטעונה טיפול היא מכלול ניגודי האינטרסים הקיימים במערך שבו ממלאים המוסדות הבנקאיים מספר רב של תפקידים‮. ‬יש לבחון‮ ‬אלה מהם הם בעלי חשיבות מהותית ולנסות להגדיר דרכים למנוע ניגודי אינטרסים או לפחות למנוע את התוצאות הבלתי רצויות הנובעות מהם‮."‬ נייר עמדה לדיון ברשות ניירות ערך‮, ‬1975 ‮"‬אם יפעל ברמה מקצועית טובה‮, ‬תוך שמירת כללי אתיקה סבירים‮, ‬יוכל ייעוץ השקעות לתרום לשיפור רמתו של שוק ניירות הערך בארץ‮. ‬במצב הקיים‮ ‬היום לא כל הפעילות של יועצי ההשקעות מהווה תרומה חיובית כזו‮, ‬נוסף על ככך שיש בה לעתים קרובות סיכון בלתי סביר שלכספי המשקיעים‮."‬ רישוי יועצי השקעות והסדרת מעמדם‮, ‬1982...

המוסדות הבנקאיים היו ונותרו במרכז מערכת השווקים הפיננסיים בישראל. פרופ' מאיר חת עקב אחר התפתחותם מאז אמצע שנות החמישים של המאה שעברה והיה מעורב בחלק מן האירועים שעיצבו את המערכת במסגרת התפקידים שמילא. בספר הוא בוחן בראייה ביקורתית את ההתפתחויות המרכזיות ובהן את הדרך בה הגיעה מערכת הבנקאות למעמדה המרכזי ואת המשברים שפקדו אותה. בין אלה נזכיר פשיטת רגל של בנקים, לרבות זו של בנק ארץ ישראל-בריטניה, את פרשת ויסות מניות הבנקים והתמוטטותה ואת פרשת חוזי הבכירים בבנק לאומי. מי שיש לו עניין בהיסטוריה של כלכלת ישראל, ימצא בספר זה התרשמות מכלי ראשון של מי שחווה את האירועים בזמן אמת....

מאיר חת נועד למשרות בולטות, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי; אפשר לומר שעתידו כמעט נקבע מראש כבן למשפחות חיפאיות ותיקות בשירות הציבור. עם תום לימודיו בבית הספר הריאלי בחיפה, התיישב יחד עם גרעין הצופים בקיבוץ חצרים, התגייס לצבא ולאחר שהשתחרר פנה ללימודי משפטים וכלכלה. בתום לימודיו מתחיל מאיר חת לעבוד במוסדות כלכליים שונים, הכוללים את מכון המחקר הכלכלי פאלק, הבורסה לניירות ערך, משרד המפקח על הבנקים, וכן דירקטוריון בנק לאומי. בנוסף הוא משרת גם בדירקטוריונים של חברות אחרות, ביניהן חברת התרופות טבע, שאותה הוא מלווה מתחילתה הצנועה כחברה משפחתית ועד היותה חברה בינלאומית, על כל התהפוכות שחוותה. במקביל הוא מרחיב ומעמיק את השכלתו, לומד ומלמד במסגרות אקדמיות, כותב ספרים רחבי היקף על כלכלה ובנקאות וטורים כלכליים בעיתונות, ובדרך גם מתגייס לתרום למפעלי חברה ותרבות שונים, בעיקר בעירו ירושלים. עבודתו מביאה אותו לצמתים חשובים בכלכלה הישראלית, חלקם גם קשורים בשערוריות כביכול — פרשת התמוטטות בנק ישראל בריטניה ומשבר מניות הבנקים. בכל המשרות שאחז ולאורך כל דרכו הוא פועל נקי מנטייה מפלגתית, רק על פי הידע שבידו, לפי יכולתו לצפות תהליכים עתידיים ובעיקר לאור מצפונו והאמת שלו — מה שהוביל אותו לא פעם למסלול התנגשות עם אנשים, עם מוסדות ובעיקר עם התקשורת. מאיר חת מספר כל זאת ללא כחל וסרק וללא התנצלות והתייפייפות, מאבחן את שגיאותיו ואת הלקחים שלמד, ומסיים בהרהור על עתיד המדינה הקרובה כל כך ללבו. כך היה הוא ספר אוטוביוגרפי שהקורא בו ילמד ממנו רבות על התפתחות המוסדות הכלכליים בארץ, על הפרשיות שהסעירו את הציבור בשעתן מנקודת ראות של מי שהיה שם, ועל החולשות והחוזקות האנושיות של כל מי שהיה שותף להחלטות כלכליות דרמטיות בתולדות המדינה....