מירון מדזיני

מירון מדזיני

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (28):
ביבליוגרפיה - מלחמת יום כיפור - זמן אמת, לקניה עכשווית, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, A list, רוצה לקרוא- לרוב ספרי היסטוריה, ביוגרפיה, מבוסס על סיפור אמיתי, ציונות, ארץ ישראל וציונות למכירה, היסטוריה למכירה, העשרה - מעניין אבל צריך להשיג, על הכוונת - היסטוריה, יפן , הסטוריה, יפן, חדש לגמרי, היסטוריה שלי, האוניברסיטה המשודרת שלי, חדשים למכירה, הביוגרפיות הטובות ביותר של אישים במאה ה-20, רוצה לקרוא, עוד ...
» ספרים של מירון מדזיני שנקראים עכשיו:

עשר שנים של מדיניות ארצישראלית
מירון מדזיני
1.
במשך עשרות שנים פעלה גולדה מאיר במוקד הזירה הפוליטית בישראל והטביעה את חותמה על התפתחות היישוב והמדינה. היא היתה אשה מיוחדת, מנהיגה גדולה, בעלת אישיות מורכבת מאד. לעתים צנועה ומתבטלת בפני אחרים; לפעמים ארוגנטית, מתנשאת ושתלטנית. היא סימלה את התכונות הטובות ביותר של העם היהודי, אבל לפעמים הבליטה כמה מן התכונות הגרועות שבו. היא החלה את דרכה כמהפכנית, פתוחה לרעיונות חדשים; אבל עם הזדקנותה הפכה לשמרנית וסגורה בפני מחשבות ודיעות שלא תאמו את העברה ודיעותיה. היא היתה ידע להערצה בלתי רציונלית. שופעת חום ואהבה, סבתא רכה, ענוגה ושברירית, היתה בעת ובעונה אחת חיה פוליטית חסרת מעצורים בעלת רצון ברזל. היא היתה אשה אמיצה, אבל לעתים מביכה, סוערת, מרגיזה, נרגשת, להוטה, כעוסה ועקשנית. היא שנאה ביקורת וסירבה בדרך כלל להודות בטעויותיה. גולדה כיהנה במרבית המשרות המרכזיות שמפא"י, מפלגת העבודה והמדינה יכלו להציע לה. את מרביתן היא מילאה בכישרון ובכבוד, אבל נכשלה בתפקידה הרם ביותר כראש-ממשלה. בביוגרפיה הפולטית הממצה הראשונה שנכתבה על גולדה מאיר, סוקר המחבר את שורשיה, הכשרתה, צמיחתה במפלגה, תקופת חניכותה בהסתדרות, פועלת בסוכנות היהודית, הישגיה המרשימים כשרת העבודה ושרת החוץ ואת הסיבות שהביאו לכשלונה כראש הממשלה. על יסוד מסמכים, ראיונות ומקורות משניים רבים וכן עדות אישית לכמה מן האירועים החשובים בחייה, מגיע המחבר למסקנה שהיא היתה טקטיקאית מעולה אבל אסטרטגית גרועה, מנהיגה כריזמטית שראתה את התפוררות מפעלי חייה. היא חוותה את מלחמת יום הכיפורים, התמוטטות המערך הישראלי באפריקה, בגידת מדינות אירופה, כשלון המפלגה בבחירות 1977, עליית הליכוד לשלטון ואת זכייתו של מנחם בגין בפרס נובל לשלום אחרי חתימתו על הסכם קמפ-דייויד. גולדה מאיר היתה אחת הבנאיות החשובות של היישוב והמדינה, אבל לא היתה אישיות היסטורית כברל כצנלסון או כדוד בן גוריון. היא השפיעה רבות על ישראל והמזרח התיכון בין השנים 1969 - 1974 בשל היותה ראש-הממשלה, אך הישגיה בתקופה זו היו מיזעריים וכשלונותיה רבים. עם זאת, אין ספק כי היא היתה אחת הדמויות המרתקות ביותר בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל. ...

2.
יריביה כינו אותה אישה אסרטיבית, ארוגנטית, נוקשה, קשוחה, דוגמטית, פסקנית, ששה לעימותים, שטחית, בעלת ביטחון אבסולוטי בעמדותיה, שתלטנית, החלטית, פולמוסית ועיקשת, אישה שראתה הכל בשחור לבן. מעריציה שיבחו את עוצמתה הפנימית, את יכולת ההחלטה שלה, את נאמנותה ודבקותה בעקרונות תנועתה ומפלגתה - בציונות, בסוציאליזם, בצדק חברתי, בעם היהודי ובמדינת ישראל. הם ראו בה אישה בעלת רצון ברזל ואמונה בלתי מעורערת בצדקת דרכה. אישה המקבלת את דין התנועה כציווי קדוש שלמענו הקריבה את חיי משפחתה. עשרות שנים היא היתה האם הגדולה של ישראל והעם היהודי.שלושים שנה לאחר מותה, דמותה הטראגית וההירואית של גולדה מאיר עדיין שרויה במחלוקת - יש הטוענים כי החמיצה הזדמנות לשלום ב-1971 ובכך הביאה על ישראל את מלחמת יום הכיפורים ואילו אחרים סבורים כי היטיבה להבין את המציאות וכי לא היה אפשר למנוע את המלחמה.מאז הופיעה המהדורה הראשונה של ספר זה לא פורסמו בישראל ביוגרפיות מקיפות על גולדה מאיר. מעטים ניסו להתמודד עם דמותה המורכבת של האישה אשר הנהיגה את מדינת ישראל ביד רמה במשך חמש שנים גורליות ועמדה בראשה באחת המלחמות הקשות ביותר. המהדורה השנייה מתבססת על חומר חדש שהתפרסם בישראל ובחו"ל - מסמכים צבאיים ודיפלומטיים, תמלילי שיחות, זיכרונות והערכות שנחשפו לעיני החוקרים בשנים האחרונות - ומלמד כי גולדה מאיר שגתה רבות בנושאי מדיניות פנים ודווקא בנושאי מדיניות חוץ שגתה פחות אך הודתה כי טעתה ערב מלחמת יום הכיפורים כשלא נשמעה לחושיה ושמה מבטחה במפקדי צה"ל ובראשם אגף המודיעין....

3.
4.
שישים שנה אחרי מפלתה המוחצת של יפן במלחמת העולם השנייה, עדיין מנסים היפנים להבין מה הניע את מנהיגיהם מתחילת המאה העשרים, לכאורה אנשים שקולים ומיושבים בדעתם, לעלות על נתיב שכעבור שלושה עשורים הביא את ארצם לחמש-עשרה שנים של מיליטריזם שדרדר אותה במישרין למלחמה הרסנית ואשר מלכתחילה לא היה סיכוי לנצח בה. הספר מנסה לתת מספר תשובות לשאלה מדוע עלתה יפן על דרך המיליטריזם והאימפריאליזם, מה היו הלחצים מבית ומחוץ ואיזה חלופות נשקלו על ידי הנהגת יפן. הסיבות למפלתה של יפן נידונות אף הן, וכן מדיניות הכיבוש האמריקאי ביפן בתום המלחמה.    ד"ר מירון מדזיני הוא מרצה בכיר בהיסטוריה של יפן המודרנית בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-  אביב. בין פרסומיו: "מדיניות צרפת ביפן בזמן הרסטורציה" (הרווארד, 1970‏), "היהודיה הגאה - גולדה מאיר וחלום ישראל", ביוגרפיה  פוליטית (תל-אביב, 1990‏). הוא ערך 18 כרכים של "מדיניות החוץ של ישראל - מסמכים נבחרים" (ירושלים 2004-1977), וכן פרסם  עשרות מאמרים בישראל ובחו"ל.   ...

5.
עוד בטרם היתה יפן לבעלת־בריתה של גרמניה, הבהירו הרשויות בה לגורמי השלטון הנאצים כי "יחס הציבור היפני ליהודים שונה לחלוטין מהעמדה הגרמנית הרשמית... [וכי] ממשלתנו אינה יכולה לנקוט צעד העשוי להתפרש כתמיכה באפליה גזענית או לנקוט עמדה נגד היהודים". מדיניות זו לא השתנתה באורח בסיסי גם לאחר הצטרפותה של יפן ל"ציר" שיצרו גרמניה ואיטליה, ואף לאחר שהצטרפה למלחמתן של שתי אלה נגד מעצמות המערב הדמוקרטיות והיתה לבעלת־בריתן במלחמת־העולם השנייה. בתקופת המלחמה שרדו כארבעים אלף היהודים שמצאו עצמם תחת שלטון יפן הן באיי הבית שלה והן בשטחים שכבשה - במנצ'וריה, בסין ועוד - וזאת שעה שמיליונים מאחיהם באירופה הושמדו בידי מרצחים גרמנים. בצֵל השמש העולה עוקב אחר התפתחות יחסה של יפן ליהודים החל מתחילה המאה העשרים, מתחקה אחר שורשי יחסם האוהד של היפנים ליהודים וגם אחר הופעתם של גורמים אנטישמיים ביפן. כמו כן מנסה הספר לבאר מדוע התעלמו ממשלות יפן מדרישות מפורשות של הנאצים מהן לפגוע ביהודים ולהשתלב בדרך זו או אחרת ב"פתרון הסופי".    מירון מדזיני הוא פרופסור אורח בחוגים ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל־אביב, שבהן הוא מרצה על ההיסטוריה המודרנית של יפן. בין ספריו: French Policy in Japan (הוצאת אוניברסיטת הרווארד, ארצות־הברית, 1970), מפורט ארתור עד הירושימה - עלייתו ונפילתו של המיליטאריזם היפני (משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2006), למי הבכורה -המאבק על ההגמוניה במזרח אסיה מתום המלחמה הקרה (משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2008). ספרו גולדה - ביוגרפיה פוליטית (ידיעות ספרים, תל־אביב, 2008) זכה בפרס ראש הממשלה....

6.
אין איש חולק על כך שבמאה העשרים ואחת תמלאנה ארצות אסיה המזרחית תפקיד מוביל בפוליטיקה הבין לאומית. במזרח אסיה, שהיתה בעבר שדה התמודדות מסורתי בין ארצות הברית לרוסיה, נאבקים עתה שחקנים נוספים על הבכורה, כאשר צלה של סין כמעצמה עולה מוטל עתה על כל הזירה. ספר זה מנסה להתחקות אחרי האירועים הבולטים שעיצבו את היחסים הבין לאומיים במזרח אסיה בשני העשורים האחרונים - מהתקוממות בכיכר טיינאנמן בבייג'ינג בקיץ 1989 ועד לאביב 2008. בין היתר הוא דן בהתפתחותה הכלכלית והחברתית של סין בקשר לסוגיות של מדיניות החוץ והפנים של מדינת ענק זו; במדיניותן של יפן, קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית ושל טייוואן; וכמובן בניסיונותיהן של ארצות הברית ורוסיה לקיים את מעמדן המיוחד ואת השפעתן באזור רב החשיבות הזה. מקום מיוחד מקדיש המחבר למאמצי המעצמות הגדולות ומדינות האזור להביא לפירוקה של קוריאה הצפונית מנשק גרעיני....

7.
8.
9.
ספר זה – הראשון העוסק בהיסטוריה, בחברה ובפוליטיקה בטאיוואן – מגולל את סיפור ההצלחה המדהים של מדינת האי הקטנה השוכנת לחופי סין, שהפכה במאה ה־20 לאחת המדינות המפותחות בעולם מבחינה טכנולוגית ומבחינה תעשייתית. מאי קטן, נידח, עני ונעדר משאבי טבע, הנשלט במשטר צבאי־אוטוריטרי, הצליחה טאיוואן להפוך למעצמה הכלכלית מספר 17 בעולם, ולעבור לשלטון דמוקרטי מתפקד. הספר מתאר מה הביא לכינון דיקטטורה צבאית, ובעיקר מה גרם למנהיגיה לנטוש את הדיקטטורה שהייתה נהוגה באי משנת 1949 ועד 1987, וכיצד הפכה להיות דמוקרטיה רב־מפלגתית – תוך שימת דגש על שלטון החוק, על חופש הפרט והביטוי – מהמובילות בקרב הדמוקרטיות במזרח אסיה. טאיוואן, המאוימת באופן מתמיד על־ידי שכנתה הגדולה, הצליחה לנצל את משאבי האנוש שלה, לטפחם, ולהפוך למעצמה כלכלית חשובה. הספר מתמקד במדיניות הפנים והחוץ של טאיוואן ובקשריה המיוחדים עם ארצות הברית ועם סין העממית, ומציג כמה תרחישים אפשריים לעתידה. פרק מיוחד מוקדש ליחסי טאיוואן־ישראל. פרופסור מירון מדזיני קיבל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד, ולימד שנים רבות בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. ספרו בצל השמש העולה: יפן והיהודים בתקופת השואה, תורגם ליפנית...

10.
11.
12.
בדברי ימי העם היהודי יפן מילאה תפקיד שולי. עד המאה הי"ט לא היה מגע כלשהו בין יהודים ליפנים. זה השתנה החל מ־1860, בעת הגעתם של היהודים הראשונים ליפן. בשעתם הקשה ביותר, בעת שמיליוני יהודים נספו בשואה באירופה, יפן העניקה מקלט לעשרות אלפי יהודים בשטחים אותם כבשה והם שרדו את המלחמה. הספר עוסק בצמיחת הקהילות היהודיות ביפן, ביחסה של יפן לציונות ובגישה האמביוולנטית של יפנים כלפי היהודים: מצד אחד הערצה ליכולת הכספית והמדעית שלהם ומצד שני גם גילויי אנטישמיות, אותה קיבלו מרוסיה ומגרמניה הנאצית. הספר מספק גם ניתוח מעמיק, על בסיס מקורות רבים, של יחסי יפן־ישראל מ־1952 ועד ימינו. יחסים אלה בראשיתם התאפינו בקרירות, הסתייגות ועוינות מצד היפנים, בשל תלותם בנפט הערבי. ב־1990 חל שינוי יסודי בעמדת יפן כלפי ישראל והיום הקשר הוא הדוק בנושאי ביטחון, כלכלה ומדע. פרופסור (אמריטוס) מירון מדזיני, קיבל דוקטוראט מאוניברסיטת הארווארד. היה ממקימי החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים בה לימד שנים רבות היסטוריה מודרנית של יפן. ספריו תורגמו לאנגלית וליפנית....






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ