"השאלה של הוֹגנוּת מתעוררת כאשר אנשים חופשיים, שאין לאף אחד מהם שום סמכות על האחר, עוסקים בפעילות משותפת ובינם לבין עצמם קובעים... את הכללים המגדירים את הפעילות הזאת ומחליטים על החלוקה הראויה של יתרונות ומַטָלוֹת שבה... פעילות תירָאה בעיני המשתתפים הוגנת אם אף אחד מהם איננו מרגיש כי בכך שהוא משתתף בה הוא – או מישהו מן האחרים – מנוצל, או נאלץ להסכים לתביעות שאין הוא רואה אותן כלגיטימיות. טעות היא לחשוב כי חברה צודקת וטובה חייבת לדאוג לרמת חיים חומרית גבוהה. מה שבני-אדם רוצים היא עבודה שיש בה משמעות, תוך שיתוף-פעולה חופשי עם אחרים... כדי להשיג זאת אין צורך בעושר רב. לאמיתו של דבר, מעֵבר לנקודה מסוימת יש יותר סיכוי שהעושר יהיה מכשול של ממש: הפרעה חסרת-טעם, אם לא פיתוי להתפנקות ולריקנות." באמצע המאה העשרים לא היה זה נדיר לשמוע כי "ברגע הזה, פילוסופיה פוליטית היא גוף מת." ישעיה ברלין הכריז באופן פחות מרעיש, אבל נחרץ: "שום חיבור רב-השפעה בפילוסופיה פוליטית לא הופיע במאה העשרים." כל זה השתנה כאשר לאחר כחמש-עשרה שנים שבהן התפרסמה שורה של מאמרים מאת ג'ון רולס על הרעיון של "צדק כהוגנות", יצא לאור סוף-סוף הכרך המפואר תיאוריה של צדק (1971). ומאז, כדברי אחד מתלמידיו-מבקריו של רולס, "פילוסופים פוליטיים חייבים עכשיו או לעבוד בתוך מסגרת התיאוריה של רולס או להסביר מדוע לא." בהצגה המחודשת מוגש לקורא העברי הסיכום, העדכון, והפיתוח האחרון של תיאוריית הצדק כהוגנות שכתב רולס (2002-1921) לפני מותו, פרי עמל של חצי מאה. דפי אגם-סגל היא תלמידת תואר שני לפילוסופיה. צדק כהוגנות היא תרגומה השני הרואה אור בספרי עליית הגג. קדם לו הכלב של הפילוסוף (2001) מאת הפילוסוף האוסטרלי ריימונד גייטה....

לספר זה שני חלקים: החלק הראשון הוא "חוק העמים", אשר מהווה עיבוד מקיף של מאמר קצר בשם זה שפורסם בשנת 1993. החלק השני הוא המסה "עיון חוזר ברעיון שיקול הדעת הציבורי", אשר ראתה אור לראשונה בשנת 1977. "חוק העמים" מיישם את רעיון האמנה החברתית לקהילת העמים. הוא מציג את העקרונות הכלליים שראוי שחברות, ליברליות ובלתי ליברליות כאחד, יקבלו כדי להסדיר את היחסים ביניהן. "עיון חוזר ברעיון שיקול הדעת הציבורי" מהווה דין וחשבון מפורט בשאלה כיצד יכולה דמוקרטיה קונסטיטוציונית מודרנית, המבוססת על תפיסה ליברלית, להתקבל כלגיטימית בעיני אזרחים סבירים אשר יש בהשקפותיהם הדתיות, הפילוסופיות או המוסריות בסיס לדחייה של הדוקטרינה הליברלית המקיפה. שתי העבודות הכלולות בספר זה מביאות לידי בשל יורת מחמישים שנות הגות של רולס בשאלת הליברליזם ובבעיותיה הדוחקות ביותר של תקופתנו. ג´ון רולס (1921-2002) כיהן כפרופסור באוניברסיטת הארוורד. במשך חמישים שנות יצירה פילוסופית הוביל רולס את הפילוסופיה המדינית לעיון שיטתי בסוגיות הצדק החלוקתי והליברליזם הפוליטי, הנידונות גם בספר זה. בין ספריו החשובים: "תיאוריה של צדק", "ליברליזם פוליטי", "הרצאות על ההיסטוריה של תורת המוסר". לספר מצורפת הקדמה מקיפה מאת פרופ´ יצחק (יאני) נבו, אשר מבהירה את מושגי היסוד בשיטתו של רולס, את המעבר מתפיסת הצדק כהגינות לתפיסת הליברליזם הפוליטי ואת יישומן של תפיסות אלה ביחס לקהילת העמים הבינאלומית....