ממלחמת ששת הימים ואילך הייתה ירושלים לאחד העניינים המרכזיים בסדר היום של החברה הישראלית. העיר שימשה נושא מרכזי לנאומים ולהצהרות, ספרים ומאמרים רבים עסקו בתולדותיה ובתהליך התקדשותה לשלוש הדתות. ואולם, למרות המלל הרב נשארו סוגיות ועניינים רבים, בעיקר כאלה הקשורים בתולדות העיר לאחר 1967, עלומים לרבים מאוד בציבור הישראלי. עד עתה לא זכו לתשובות ברורות ומדויקות שאלות מרכזיות כגון : כיצד נקבעו גבולות העיר לאחר מלחמת ששת הימים , במה שונה מעמד השטח שסופח למעשה לישראל ב1967 - ממעמדם של שאר שטחי הגדה המערביתן מהו מעמדם של ערביי מזרח ירושלים במדינת ישראל ; מהם הפתרונות המוצעים לשאלת ירושלים ן מה מקומה של ירושלים בתהליך אוסלו ועוד. מטרתו של לקסיקון זה לספק את התשתית העובדתית, בהנחה שתשתית כזו תאפשר דיון ציבורי רציני ומעמיק יותר בסוגיית ירושלים . מחברי הערכים הם מיטב המומחים, חברי צוות החשיבה של מכון ירושלים לחקר ישראל. אמנון רמון, עורך הלקסיקון הוא חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, רכז קורסים ומדריך ביד יצחק בן - צבי. מכון ירושלים לחקר ישראל (נוסד ב1978 - ) הוא מוסד אקדמי עצמאי ללא כוונת רווח. מחקרי המכון מדגישים היבטים יישומיים והמלצות לגיבוש מדיניות. אשכולות המחקר העיקריים של המכון הם : מחקרי ירושלים, ישראלים ופלסטינים - ניהול הקונפליקט, מדיניות סביבתית, מדיניות חברתית וכלכלית....

ספר זה מספר את סיפורו המרתק של מרכז העיר ירושלים משלהי המאה ה-19 ועד ימינו. הוא מתאר ומפרט את התפתחותו של מרכז העיר, החל מהיציאה מחוץ לחומות בשלהי התקופה העות'מאנית, התגבשותו כמרכז עיר מודרני בתקופת המנדט, תהליך דעיכתו החל משנות ה-80 ואת התכנית השאפתנית לשיקומו, שבמרכזה הפיכת רחוב יפו למדרחוב ולנתיב נסיעתה של הרכבת הקלה, הראשונה בארץ. בספר ארבעה חלקים: החלק הראשון עוסק בתולדות מרכז העיר, שניתן לראות בהן מעין מיקרוקוסמוס של ההיסטוריה של ירושלים ב-150 השנים האחרונות. הסקירה ההיסטורית מתובלת בקטעי זיכרונות ובקטעי ספרות, שנועדו להציג בפני הקורא לא רק את ההיסטוריה היבשה של מרכז העיר, אלא גם את ההווי ורוח התקופות השונות בתולדותיו, ההופכים אותו למקום בעל משמעות בעיני תושבי העיר והמבקרים בה. החלק השני של הספר מביא תמונת מצב של מרכז העיר כיום, ובתוכה ניצני השינוי שהחל עם יישומה של תכנית ההתחדשות. הוא מנתח את השינויים שחלו בשנים האחרונות באוכלוסייה, במסחר, בבנייה, ובפעילות התרבותית והחברתית המתקיימת במרכז העיר. בחלק השלישי מציגים המתכננים והעושים במלאכה את עיקרי תכנית ההתחדשות בתחומים השונים. פרקים אלה נועדו להביא בפני הקורא את הלבטים שליוו את התכנית על היבטיה השונים וההיגיון מאחורי ההכרעות שנתקבלו בכל תחום: תכנון מערכת התחבורה והרכבת הקלה, עיצוב המרחב הציבורי, הקמת מערכת המדרחובים, שאלת הבנייה לגובה, פיתוח המסחר, שימור המורשת הבנויה, ושאלת הניהול העצמי של מרכז העיר. החלק הרביעי של הספר נועד להציג את תהליך ההתחדשות של מרכז העיר ירושלים בפרספקטיבה רחבה ולהשוותו לתהליכים שאירעו באירופה, בארצות הברית, ובערים אחרות בישראל. הספר מלווה במאות צילומי צבע של מרכז העיר בעבר ובהווה, ובתוכם תמונות היסטוריות שטרם נחשפו לציבור הרחב. כל אלה הופכים אותו לספר יסוד חיוני לחובבי ירושלים ולבאים בשעריה. ...