“זהו ספרו הראשון של רונן דוד ועד כמה הוא יודע לספר סיפור או שהוא סופר במלוא מובן המילה, ימים יגידו. לספר סיפור הוא כבר יודע.
הסיפור הוא סיפור אישי כואב, סיפור של פסיכוזה התוקפת אדם בחייו הצעירים, בתחילת דרכו כבעל, כמהנדס, כמ"פ בצבא. הספר משמש, תחושה שלי, כאחת ההתמודדויות של המחבר עם הסיפור הזה של שיגעון הנופל משום מקום, מערער כל מה שהיה מוכר עד עתה ויוצר מערכת חוקים חדשה לחיות לפיה.
רונן מביא לפנ”