שלמה בן יהודה ליב לוי מוהר נולד בעיירה מוהר (Mór) שבהונגריה. לימים בחר לעצמו את שם המשפחה לויזון (Löwisohn), על שם אביו. לצד החינוך היהודי הרגיל בתורה ובתלמוד למד גם את שאר ספרי המקרא ושלא כמקובל זכה גם לחינוך אירופי במנזר הקָפוצ'יני המקומי, בו למד גרמנית, לטינית ומתמטיקה. בצעירותו קרא ספרי מדע וספרות רבים ולמד בעצמו צרפתית ואיטלקית.
בשל מצוקה כספית בא ב-1809 לפראג והחל ללמוד בישיבת פראג. בפראג התיידד עם ההומוריסטן מוריץ ספיר ועם האחים המשכילים ברוך ייטלס ויהודה ייטלס, והתקרב לחוג המשכילים של פראג. בשלב מסוים עזב את הישיבה והחל ללמוד באוניברסיטה של פראג, ובה למד סורית, יוונית ואנגלית. בפראג גם הדפיס את ספריו הראשונים, "שיחה בעולם הנשמות" ו"בית האוסף".
ב-1815 בא לווינה לשמש שם כמגיה בבית הדפוס של אנטון שמיד, שבו עבדו באותה תקופה משכילים רבים ובהם שמואל רומאנלי, יהודה ליב בן-זאב ושמשון בלוך. בווינה הוציא לאור את ספריו "מליצת ישורון", "מחקרי ארץ" וספרים אחרים.[1]
ב-1820, בעקבות לחצים מכיוונים שונים, לרבות פרשת אהבה נכזבת, לקה בנפשו, ואולי מדובר בהחמרה במחלת נפש שממנה סבל כל חייו. הוא חזר לעיר הולדתו ושם נפטר ב-1821, בהיותו בן 32 בלבד.