מערכת הביטחון הוא ספר המעביר את הקורא דרך שלבי המאבק של היישוב היהודי (מאז 1886) על השגת העצמאות ובכל שלבי העימותים הצבאיים להגנתה ולהבטחת קיומה של אותה עצמאות, עד מבצע "עופרת יצוקה". את תיאור המלחמות והמאבקים מלווים תולדותיהם של כל הארגונים שהקים היישוב היהוד: ארגון השמירה של אברהם שפירא, השומר, המגן, הגדעונים, ניל"י, הגדודים העבריים, ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל, הלח"י והחטיבה היהודית הלוחמת. הספר מתאר את היערכות צה"ל, על יחידות העילית שלו, נגד הטרור הערבי וארגוניו ואת התמודדותו עם הסכנות החדשות: הטילים, הנשק הלא-קונבנציונלי, המרוץ לחלל והמאבק נגד הטרור. מבנה המטכ"ל וזרועות צה"ל מוגשים בספר בצורה מפורטת, כולל כלי הנשק והציוד הנלווה, וכן מתוארים מבנה משרד הביטחון וסקירה מלאה של השירותים החשאיים. כמו כן עוסק הספר במערכת המשפטית הצבאית ובקוד ההתנהגות המחייב את חיילי צה"ל. הספר מעניק לקורא תמונה נאמנה ומקיפה של המערכת הביטחונית של מדינת ישראל. מערכת הביטחון הוא הראשון בסדרה חדשה של ספרים מאת המחבר בנושאי מדינה וחברה....

"משבר החברה הישראלית הוא משבר הפער בין מציאות ההווה לבין הציפיות הלאומיות של העם היהודי לגבי עיצובה של מדינת ישראל וקביעת יעדיה: האם עליה להיות מרכז רוחני לעם היהודי ; ראש גשר מערבי במזרח ; או אולי "אור לגויים"? העם היהודי הניח, בשנות קיומו הארוכות, נדבכים אוניברסליים של קיום יהודי יחיד במינו, הנשענים על נאמנות ללא פשרות לעקרונות הקיום היהודי ("קידוש השם") מזה, ועל גישה דיאלקטית למושג מולדת מזה. משום כך מהווה מדינת ישראל מעין שלב של התעלות בקיום היהודי. התעלות זו מתבססת על שלוש אמיתות: המדינה אינה אלא מכשיר להמשך קיומו של העם ; מדינת ישראל היא בעלת זכות קיום כל עוד היא מייצגת את אחדות הגורל היהודי ; ישראל תשאר בעיני העולם מדינה של יהודים ולא מדינה חדשה של ישראלים. עובדות אלו מסבירות את היווצרותן של מסגרות לאומיות, חברתיות, כלכליות, וצבאות בארץ-ישראל עוד בימי המנדט הבריטי ; מהן ראשוניות בקנה מידה בינלאומי. ; היכרות עם מסגרות אלו היא תאי להבנת תהליכי המשבר החברי של מדינת ישראל בשנות השבעים. אופיו המיוחד של הישוב היהודי בארץ הוכתב על ידי שתי תופעות יסוד: ריכוזיות חברתית .... והאופי האידיאולוגי של החברה ... מבנה המפלגה הישראלית, ובעיקר מפלגת הפועלים, מנע מגלי העליה העצומים הקמת מפלגות חדשות בארץ. הישוב היהודי בארץ הקים מגדלי חוסן נוספים אשר איפשרו לו לקיים רמת פעילות ריבונית למרות העדרה של מסגרת ריבונית והם: זרוע צבאית ... תנועת הנוער הארץ-ישראלית .... וההתיישבות העובדת .... את מקורות המשבר המלווה את הגשמת האידיאה הפוליטית והחברתית של מדינת ישראל, יש לראות בגורמים אלה: ההכרח להגיע לאוריינטציה בינלאומית על רקע המלחמה הקרה. הצורך בהגדרה מחודשת של מטרות הציונות. שאלת אופי המדינה כמדינת חוק או כמדינת דת. התפוררות אידיאולוגיות בגלל פלוראליזם כלכלי. החרפת הניגודים בין המהגרים לבין הוותיקים ובעיקר בין עדות המזרח ובין האשכנזים. גידול מופרז ברמת הציפיות של האזרח על רקע הישגי המדינה בתחום החוץ, הבטחון והכלכלה. תמורות במבנה הפוליטי ובאשיותיהן של המסגרות החברתיות: המפלגה וההסתדרות. חלקו הגובר והולך של המיעוט הערבי בעיצוב דמותה של החברה הישראלית ... פתרונות לבעיות"...

צמיחתה של תנועת הפועלים בארץ-ישראל היתה שונה באופיה ובדרך התארגנותה מזו של תנועות. פועלים אחרות בעולם: בעוד כל תנועת פועלים התעוררה והחלה את פעולתה במדינה קיימת ובמשק כלכלי מתפקד, עשתה תנועת הפועלים היהודית בארץ-ישראל את דרכה העצמאית בתנאים של בטרם מדינה ובלא בסיס לפעולה בתוך משק כלכלי קיים. עובדה זו העניקה לתנועתנו ראייה ייחודית בכל הנוגע לקביעת דרכו הכלכלית והחברתית של הפועל ולשילובו - למן ההתחלה - כשווה בין שווים במלאכת הבניין והתחייה הלאומית של העם היהודי בארץ־ישראל. אכזבתם של האינטלקטואל היהודי מן האמנציפאציה ושל הסוציאליסט היהודי מאפשרות הגשמתו של סוציאליזם ללא מסגרת מדינית ריבונית ליהודים הזינו וטיפחו את רעיון הציונות הסוציאליסטית, הורתה ומולידתה של תנועת הפועלים הארץ ישראלת ושל ההסתדרות. ההסתדרות היא איפוא יצירתו של מעמד הפועלים העברי שבארץ, שעוצבה וגובשה לפי צרכיה המיוחדים של ההתנחלות היהודית בה. לשם כך נוצרו משק פועלים עצמי ומערכת מסועפת של עזרה הדדית. לכך כוונת פעילותה של ההסתדרות בתחומי חינוך, תרבות, קשרי חוץ, נוער, ספורט, שירותי דת וטיפוח הקשרים עם הסקטור הערבי. סיפור תולדותיו של מאבק הפועל העברי בארץ מאז ימי "העלייה השנייה" בגילויי הגבורה של הפרט והכלל כאחד ופותח פתח להבנת כוחה והשגיה של התנועה, שהקימה את ההסתדרות בשנת 1920 ומאז היתה לגורם מרכזי במאבק היישוב היהודי על הקמת המדינה ועל ביצורה עד עצם היום הזה. מקום כבוד שמור בסיפור זה לשורת האישים, שעמדו בראש הפעולה והמאבקים, איש איש בתחומו ובשדה־פעולתו. מבנה ההסתדרות, מנדבכיה הציבוריים ומסגרותיה הנבחרות ועד מחלקותיה ואגפיה, במרכז ובסניפים מסועף ומותאם לדרך תיפקודה, וכן המבנה התל־קומתי והמגוון של האיגוד המקצועי הקובע, במידה רבה, את תוכנה של המדיניות המקצועית ואת דרך ביצועה. משק הפועלים הוא מערכת מסועפת של מבנים כלכליים וחברתיים, החל במשק המינהלי, המנוהל ישירות על ידי מוסדותיה המרכזיים של ההסתדרות, וכלה בקואופראציה היצרנית, השירותית והצרכנית. במשק השיתופי, בהתיישבות העובדת ובמפעלים המשותפים עם הון ציבורי ופרטי. השגי ההסתדרות בתחומי העזרה ההדדית והביטחון הסוציאלי, בחינוך ובתרבות, בנוער ובספורט מעניקים משמעות מיוחדת למושג: "חבר ההסתדרות": לא רק מלחמתו של שכיר יום, הנאבק על זכות לעבודה ועל רמת חיים הוגנת, אלא יצירה של תרבות מקורית ומערכת חברתית, הדואגת לעצמה ואיננה תלויה בחסדי נדיבים ובמתת עשירים. בזכות אלה זכה העובד העברי בישראל לשידוד מערכות בחברה ולהיות המוביל והיוצר של צורות חיים מקוריות ושל תרבות פועלית עצמאית. מראשיתה של תנועתנו ניכר בה מקומה של החלוצה, שעלתה לארץ צעירה ומנותקת ממשפחתה ונאבקה קשות במציאות האכזרית עד שעלה בידיה ליצור לעצמה, במו ידיה, מקום עבודה ופינה ומשפחה. תנועת הפועלות שלנו גאה בהשגים שהשיגה למען העובדת ולמען הבטחת מעמדה לצידו של הגבר בבניית החברה, המשק והמדינה. המבנה הפוליטי של ההסתדרות, יחסי החוץ שלה, טיפוח החבר הערבי בתוכה וכן סדרי המשמעת והבקרה, החברות והמיסוי – כל אלה מוצאים את תיאורם הנאמן בספר. ולבסוף – מכלול השאלות, שההסתדרות חייבת לנות בהן בצוק העיתים ולנוכח התמורות החברתיות, הכלכליות והמדיניות המתרחשות בקצב מהיר לנגד עינינו, בחיי המדינה והעם עולה ונדון בהרחבה וללא כחל ושרק. העבר, ההווה והעתיד של תנועת הפועלים הישראלית מחייבים קיום של הסתדרות חזקה ובעלת יכולת פעולה – לזקיפות קומתו של העובד בישראל ולבניית חברת העתיד בתוכה....

הספר גלותו וגאולתו של העם היהודי מציג בפני הקורא תופעה חד-פעמית בתולדות העמים: כיצד עם מפוזר ומפורד, רדוף ומוכה, מועלה לגרדום ונחנק בתאי גזים – מצליח להבטיח לא רק את המשך קיומו הפיזי לאורך ההיסטוריה, אלא גם ליצור יצירות מופת בתחום המחשבה היהודית ובמקביל: בתחומי המדעים (איינשטיין); הפילוסופיה (מרטין בובר); הכלכלה (ריקארדו, מרקס); הרפואה (פרויד, סאלק, סייבין); הספרות (סול בלו, בשביס זינגר, הרולד פינטר); והאמנות (שאגאל). זהו סיפורו של עם אשר בניו לקחו חלק בהתקדמות הנחושה של האנושות אל עבר יעדים חדשים: בתרגום המדעים הערביים והפרסיים ללטינית; בהפיכת החקלאות הפיאודלית של אירופה לכלכלת שוק; בתרומה ייחודית לעיור ולקידום תעשייתי; בהכנסת שיטות מימון חדשות כמו הבנקאות ובקידום המחקר התיאורטי והמעשי של העוצמה הגרעינית, והפיכתה לכלי שרת לאדם, אם כי לא תמיד לטובתו... זהו סיפורו של עם אשר נתן לעולם את המונותיאיזם, אך יחד עם זאת נרדף על ידי תולדותיו: הנצרות והאיסלאם; וזהו העם היחיד בעולם שכוחות-על קמו עליו להשמידו: החל בעמלק והמן, עבור בגלי אנטישמיות ואינקוויזיציה חוצי גבולות, וכלה בתנועות טוטליטריות כמו הנאציזם והקומוניזם – והוא שרד. בכל אותה עת נמשכה מלאכת היצירה של המורשת היהודית, כשהיא מועברת ממרכז רוחני אחד, גם לאחר שנהרס, למשנהו, כמעין מרוץ שליחים המעביר את מקל היצירה היהודית ומבטיח את קיומה ואת המשך התפתחותה. זהו אפוא תיאור המעיין, הדתי והכללי, שממנו שאבו אבות האומה וחלוציה את הכוח ואת היכולת להתמודד, נגד כל הסיכויים, כדי להקים מחדש את המדינה היהודית, לגונן עליה ולהבטיח את בניינה כמדינה מודרנית ומשגשגת. ...

הספר מדיניות החוץ מציג ללא כחל וסרק את מעמדה הבין–לאומי של ישראל ומעלה בפני הקורא את מכלול התחומים והבעיות שעמם נאלצת ישראל להתמודד מאז כניסתה כמדינה ריבונית למשפחת העמים. אפילו המונח "ריבונות" אינו מעניק לישראל את המעמד שבו זוכות מדינות ריבוניות בעולם. עובדה זו נובעת מכך שגבולות ישראל אינם סופיים ומוכרים, ומדינות רבות (יותר מ– 20) אינן מוכנות להכיר בקיומה הריבוני. חלקן, בהנהגת איראן, אף חותרות לחיסולה. המציאות המאיימת הזאת מחייבת את מעצבי מדיניות החוץ הישראלית להקדיש את מרב המאמצים והמשאבים להשגת שלום. ישראל, שהוקמה על ידי התנועה הציונית, חותרת לריכוז העם היהודי כולו בארצו, דבר המחייב אותה לקיים קשר זהיר עם אזרחיהן היהודים של מדינות ריבוניות. כמדינה קטנה המוקפת באויבים רבים, עליה להבטיח לעצמה יכולת של עדיפות צבאית איכותית על ידי קיום קשרים מיוחדים עם מקורות אספקה אפשריים (כמו ארה"ב) של נשק חדיש. כמי שנאלצת להיאבק, מאז הקמתה, נגד מסעי החרמה ונידוי של אויבים, עליה לנסות ולקיים יחסי ידידות עם מדינות רבות ככל האפשר כדי להדוף ניסיונות החרמה, כולל ניסיונות כאלה מטעם האו"ם. בהיותה דלת מחצבים, בעיקר בתחום האנרגיה, חייבת מדיניות החוץ של ישראל להבטיח מקורות אספקה של חומרים הדרושים לה, ללא מגבלות פוליטיות, ובנוסף - לקיים ולפתח מערכות של קשרים כלכליים עם מדינות רבות ככל האפשר כדי להבטיח שווקים לתוצרתה. בהיותה מדינה של עם עתיק, שהעניק בעבר לעולם כולו ערכים נעלים כמו מונותיאיזם, מחויבים מקימיה ומנהיגיה להבטיח את היותה "אור לגויים", ולחלוק עם עמי העולם את הישגיה המדעיים והטכנולוגיים. משרד החוץ של ישראל הוא זה שמתמודד עם שלל המשימות והאתגרים המורכבים הללו. הספר מגולל את סיפורם של אותם לוחמים בזירות החוץ, שמאחורי הפְרַאק והצילינדר פועמות בהם נאמנות ושליחות לאומית במאבק על מקומה של ישראל בשער העמים....