צבי נאור

צבי נאור

סופר


1.
מהי האהבה? האם יש אהבה ממבט ראשון? מהו תפקידם של החיוך, היופי והגנטיקה במשיכת בני זוג? כיצד נולדה האהבה ומדוע? למה האהבה היא ארעית וחולפת? פרופסור צבי נאור בוחן בספרו החדש "הכימיה של האהבה" את השפעת ההורמונים והגנים על אסטרטגיות החיזור של זכרים ושל נקבות, איך נוצר המפגש הראשוני בין שני המינים, מהם הקשרים השונים של האהבה בחיינו - מלידה ועד זקנה. בכתיבה מרתקת הבאה מתוך ידע עמוק מתאר המחבר את הקשר בין אוכל ומין, בוחן את ההבדלים שבין מוח גברי למוח נשי, דן במונוגאמיה ובפוליגאמיה, ואינו מתעלם מתקלות במערכת הפריון שלו ושלה ובדרכים לתיקונן. ואינו מתעלם מהטרנד הנוכחי של טיפולי אנטי אייג'ינג הנפוצים היום וצמידותם למין ולאהבה. האהבה והמין מלווים אותנו מלידה עד זקנה... וכך גם הגנים הטמונים בנו והמערכות הביוכימיות שבגופנו. רק הבנת הקשר ביניהם תאפשר לנו לענות על השאלה הנצחית: "מהי האהבה?" צבי נאורפרופסור לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, העיר בה נולד, כתב כמאתיים עבודות מחקר בתחום הורמוני המין וערך ספרים מדעיים. ...

2.
מרכזיותו של המין בחיינו נובעת מכך שהמין משמר את הגנים, מבטיח את שרשרת הדורות ומניע את המשיכה בין המינים. לא רק האינטואיציה אומרת לנו שהמין מתחיל במוח: המדע מוכיח זאת. בו ספונות-טמונות רציותינו, חשקינו והזיותינו ובו גם מתחילים ומסתיימים מחזורי המין של הזכר והנקבה. מפעילים את פונקציות הרבייה שישה הורמונים בלבד. וכמו כן הם מפעילים גם תבניות התנהגותיות ייחודיות הקשורות למין, ומבדילות בין מוח זכרי ומוח נשי. מרכזי החשק המיני, סימני המין המשניים, אסטרגיות חיזור, חשק מיני והתנהגות אמהית - כל אלה מקודדים ומופעלים על ידי אותה שישייה בעיקרון פרסימוני נפלא. הבנת התהליכים המולקולריים הקשורים בפונקציות הרבייה תביא לפיתוח טיפולים חדשניים לעקרות מחד גיסא, ואמצעי מניעה מתוחכמים למאה ה21- מאידך גיסא. מדינת ישראל יכולה להיות מעצמה בחקר הפוריות, אם תבחר להשקיע משאבים במחקר הבסיסי. המחבר, צבי נאור (נויבואר), הינו פרופסור באוניברסיטת תל-אביב. ספרו הקודם ``הבקרה ההורמונלית של הפריון``, ראה אור בסדרת ``האוניברסיטה המשודרת``, כמו כן כתב את הערך ``אנדוקרינולוגיה מולקולרית`` באנציקלופדיה העברית....

3.
המהפכה שהתחוללה בשנים האחרונות בחקר הפוריות הייתה כה גדולה, עד כי החקורים לא הצליחו לשמור את הדברים במעבדותיהם, ואנו עדים לאחרונה לטיפולים ולתופעות שעד לפני זמן קצר היו בחזקת מדע בדיוני: עובר מבחנה, הקפאת עוברים, רחם חכור, משאבת פריון ועיקור כימי. האם נתיר לרופאים ומהנדסים גנטיים לתקן פגמים תורשתיים מולדים בביצית מופרית או בעובר בן יומו? היובילו התגליות החדשות להתערבות הרפואה בעיצוב תכונות אדם המחר?...


אודה שהיו לי ציפיות מהספר. באחד הימים בשובי מהעבודה ראיתי ראיון עם הפרו' נאור על הספר והסתקרנתי. אוכל לומר שמעבר להעשרת כיסו של הפרופ', לא... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ