» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
שואה, אנטישמיות,
שואה ואנטישמיות למכירה,
היסטוריה,
ספרי עיון,
אוניברסיטה משודרת,
הסטוריה יהודית וכללית,
היסטוריה למכירה,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
האוניברסיטה המשודרת,
עיון,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
היסטוריה,
אוניברסיטה משודרת,
א,
סימן קריאה !,
טוב,
היסטוריה שלי,
האוניברסיטה המשודרת שלי,
להעביר את הספר לB,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
שואה ומלחמות העולם הראשונה והשנייה,
יופ,
ספרות מתקופת השואה ומלחה"ע ה2,
עוד ...
|
|
1.
|
|
"שלשום ברחו שני בחורים, לכן העמידו אותנו בשורה וכל חמישי נורה למוות. אני לא הייתי החמישי, אבל אני יודע שלא אצא מכאן חי. אני נפרד מכם, אמא יקרה, אבא יקר, אחי היקרים, ואני בוכה..." דברים אלה, הכתובים בידי עלם בן 14 בשם חיים מפיוטרקוב שבגליציה, מדגימים את ייחודו של הספר "אלה דברי האחרונים" - מכתבים אחרונים מן השואה בעריכת צבי בכרך. בספר עדויות אישיות ישירות ובוטות, שנכתבו בגטאות, במחנות מעבר, ברכבות שנסעו למזרח, במחנות ריכוז ובמחנות מוות. מסרים אלה נעדרים כל פרשנות של המשקיף מן החוץ. זו חשיפה אותנטית של חוויות ורגשות אישיים, של התמודדות עם הסבל ועם המוות הקרב. כאשר הנוראות בוקעת בצורת קול אישי, מזוהה בשם הכותב - העדות נשמעת משכנעת יותר, אמינה יותר ונוגעת ללב. הקביעה המוכרת "רצח שישה מיליונים", יוצאת מתוך ערפולה המושגי וקורמת עור וגידים....
|
|
2.
|
|
המאה שלנו היא מאה של אלימות טוטליטרית לעומת דמוקרטיה פרלמנטרית. שתי התופעות מתבססות על כוחו של ההמון. מטרת הספר לעמוד על מרכיבי הטוטליטריזם, יחסו של העם ומקומו בתהליכים חברתיים שבמאה ה-20.
המחבר, ד"ר צבי בכרך, מרצה בכיר להיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן, מנסה להגדיר את טיבן ואת מהותן של האידיאולוגיות ואת הופעתן בצורה פוליטית במאה ה-20 דווקא. בפרקים הראשונים נדונות האידיאולוגיות, הקומוניסטית, הפשיסטית והנציונל-סוציאליסטית, תור ניסיון לאבחן את המשותף להן.
לאחר ליבון המרכיבים המשותפים נדונים היסודות האידיאולוגיים של הטוטליטריות הקומוניסטית ושל האידיאולוגיה הפאשיסטית, תוך הבלטת המשותף בין מושג המדינה למושג המפלגה. לבסוף מאפיין המחבר את הכוח שהפעיל וכבש את ההמונים, כוח שהופיע כתחליף לדת וכפולחן סמלים.
בפרקי הספר לא הושם דגש על אירועים ועל אישים היסטוריים, כי אם על הרקע ועל התשתית הרעיונית, שמהם צמחו משטרים אלה. ...
|
|
3.
|
|
קיימת טענה, כי מעשי הנאצים היו כה נוראים, אכזריים וברבריים עד כי נבצר מבינת האדם להבינם. גם היום - כשישים שנים לאחר עלייתו של המשטר הנאצי - לא הגלידו הפצעים, ולכן העיסוק בנושא הזה הוא טראומטי. אולם מכיוון שהאידיאולוגיה והזוועות הם פירות המחשבה והמעשה של בני אדם רגילים, יש מקום לדון בפרק הזה של ההיסטוריה הזוועתית בין אדם לדן, ולהימנע משימוש בתארים כגון ``שטניים``, ``לא אנושיים``, ``מפלצות`` ו``פלנטה אחרת``. שום מטפיסיקה ושום מיסטיפיקציה לא יוכלו לשנות את העובדה, שאת המעשים האלה עוללו בני אדם, ומתבקשת השאלה מאיזה מקור ינקו האנשים האלה, שעיצבו את הדימוי לו קראו ``האדם החדש``. הספר הזה יבקש להראות, כי גם האדם המשכיל ביותר יכול להיגרר אחרי תפיסות קנאיות, צרות אופקים, מתנשאות והרסניות, אם הוא מאמץ לעצמו אמת מידה חדשה להערכת האדם. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפשוטי עם, המחקים את מעשיהם של המנהיגים הרוחניים והמדיניים. פרופ` צבי בכרך הינו מרצה להיסטוריה בת זמננו במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן. הוא חיבר ספרים ומאמרים על האנטישמיות הנוצרית ועל הגזענות הנאצית. שני ספרים קודמים שלו הופיעו בסדרת האוניברסיטה המשודרת: אידיאולוגיות במאה העשרים ואנטישמיות מודרנית....
|
|
4.
|
|
מטרתו של ספר זה לעמוד על המיוחד באנטישמיות הגרמנית, תוך מעקב אחר גלגולים רעיוניים-היסטוריים, אשר עיצבו את תולדות גרמניה במשך הדורות. הדגש מושם על ההתפתחות הרעיונית, במטרה להבין את החינוך ואת המסורת בהם חונכו הדורות בגרמניה. הנחת היסוד היא, שהאנטישמיות מבטאת את בעיותיה של החברה הגרמנית וההיסטוריה שלה. משום כך אין פרקי הספר עוסקים בתוצאות האנטישמיות הזו, כלומר בבעיות העם היהודי כקורבן, כי אם במניעים של השנאה ההיסטורית הגרמנית כלפי היהודים. הספר עוקב אחר שלבי ההתהוות של התדמית השלילית של העם היהודי בכלל, מי היה אחראי ליצירת תדמית זו, וכיצד היא נקלטה במרוצת הזמן בתולדות גרמניה והפכה למרכיב חשוב בתוכה. מחבר הספר, ד``ר צבי בכרך, מאוניברסיטת בר-אילן, דן בתורת ההשפלה הנוצרית; בסטריאוטיפ היהודי וגלגוליו ההיסטוריים; במעבר משנאה דתית לשנאה חילונית; בייחוד ההתפתחות של המדינה הגרמנית; במעבר מאידיאולוגיה של כוח לפוליטיקה של כוח; במהפכה התעשייתית והשלכותיה החברתיות; במסורת השמרנית בגרמניה ובהשלכותיה; בתיאוריה הגזענית; באידיאולוגיה הגזענית, ובביטויים המעשיים והארגוניים שלה, ולבסוף, במקומו של היהודי בתיאורי הגזענית....
|
|
6.
|
|
הספר מתמקד ביחס הבעייתי כלפי הדמוקרטיה ברפובליקה של ויימר מצד פרופסורים גרמנים, בעיקר היסטוריונים, ומצד אינטלקטואלים יהודים. הספר עוסק בעיקר באינטלקטואלים יהודים וגישתם הבעייתית אל הדמוקרטיה על רקע, ותוך השוואה עם השקפותיהם של פרופסורים גרמנים. נבחרו מלומדים גרמנים ואינטלקטואלים יהודים, שלכתביהם ולדעותיהם על הדמוקרטיה היו השפעה מכרעת בציבור. הבעייתיות בעמדת האינטלקטואלים היהודים כלפי הדמוקרטיה הובלטה במיוחד משום סביבתם העוינת ובעיית זהותם היהודית. משותף לרבים מן האינטלקטואלים היהודים ולאישי הרוח הגרמנים הייתה הגישה האנטי - אינטלקטואלית אל הדמוקרטיה, תוך העדפת הרוח על התבוני. בהחלשת הדמוקרטיה נסללה ביתר קלות הדרך לעליית הנאציזם. צבי בכרך הוא פרופסור אמריטוס במחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר - אילן. פרסם מחקרים בתולדות הנאציזם, האנטישמיות ותולדות יהודי גרמניה. ספרו גזענות בשרות הפוליטיקה: מן המוניזם אל הנאציזם ראה אור בהוצאת מאגנס. בעטיפה: מפגש בין פרופסורים גרמנים ואינטלקטואלים יהודים, תצלום מאוסף נחום ט' גידל....
|
|
8.
|
|
הספר דן באידיאולוגיה הגזענית הגרמנית,שלא היתה דוגמתה בתולדות האנושות.הספר סוקר את ההתפתחות הרעיונית והפוליטית של תיאוריית הגזע בגרמניה המודרנית על השלכותיה המעשיות,שהביאו להירצחו של שליש מן העם היהודי ולאבדנם של מיליונים מבני עמים אחרים.המחקר מתחקה,בין השאר,אחר המוסדות היהודיים ומנהיגיהם בגרמניה ותגובתם למתרחש על-ידי הנאצים.
נבדקו ההשקפות שרווחו בתוך החברה היהודית בגרמניה,שבכוחן להציג הלך הרוחות ששרר בה באותם ימים.
ספר עזר למורה,לתלמיד,לחוקר ולכל מי שיש לו עניין בהבנת התהליך הרעיוני והאידיאולוגי שהוליך לשואה האיומה.
המחבר,צבי בכרך,יליד 1928,הוא פרופסור-חבר במחלקה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת בר-אילן,שבראשה הוא עומד החל משנת 1982.
מחקריו מתמקדים בתולדות האידיאולוגיות הטוטאליטריות,ובמיוחד באידיאולוגיה הנצית וזיקתה לקורות השואה....
|
|
