“לפני עשרים ושלוש שנים בדיוק, ביום הולדתי השניים עשר קיבלתי מתנה מאוד מיוחדת.
עדיין לא ידעתי, כדרכן של נערות צעירות, את ערך המתנה.
חשבתי שהדוד המבוגר שנתן לי את הספר הזה, בצירוף לוח שחמט מהודר מעץ - פשוט לא מכיר אותי. הוא היה ניצול שואה ומן הסתם, כך חשבתי - לא מבין ומתעניין מה בראש של הנוער.
כל מה שהוא יודע עלי זה שאני טובה במתמטיקה! כהסבר לבחירת המתנה הוא אמר: "אם היא טובה במתמטיקה - היא בטח תא”