ספר מאד מעניין שבוחן את הילדות בימי הביניים מכמה בחינות. בהתחלה הספר דן בשלבים שונים של ילדות החל מהריון ולידה ועד גיל 14. ולאחר מכן <mark>שולמית שחר</mark> בוחנת את החינוך השונה שניתן לילדים ע"פ שכבות שונות: אצולה, חברה עירונית, ילדים שיועדו לכנסייה וחברת האיכרים.
לפעמים נראה שהיה עדיך להיות ילד בחברה בימי הבינייים מאשר בתקופה הויקטוריאנית. אצה רצה לקרוא את הספר שלה על מעמד הנשים בימי הביניים.

<mark>שולמית שחר</mark> מתמקדת בעיקר בסקירה העובדות ובמחקר הפופולרי בנושא הצוענים באירופה, ובעצם פותחת לקורא העברי חלון להכרתם.

רוב הישראלים מכירים את הצוענים אשר צצים בתקופת התיירות בערים הקלאסיות של אירופה, אך מלבד המפגשים הקצרים האלו (ואלו לא תמיד מפגשים נעימים), לא ידוע עליהם הרבה בישראל.

הכרתי פעם מישהו מרמה"ג אשר לטענתו אחד מהוריו צועני. הוא עצמו לא ידע הרבה על הצוענים. הוא אפילו לא הכיר את המעדן

ספרה של <mark>שולמית שחר</mark> 'הצוענים', נמצא מעבר לתיאורים הרומנטיים אודות עם הנוודים של אירופה. על תצפו שבמהלך קריאתו תשתרכו בדמיונכם בעקבות אורחת צוענים נודדת או תשבו סביב מדורה עשנה עת שזקנה צוענייה כבדת עגילים קוראת בכף ידכם. הספר אינו עוסק בתיאורים אלו הגם שהם משמשים תפאורה לכל אורכו.
בספר תמצאו סקירה מעמיקה ומפורטת אודות התייחסות עמי ומדינות אירופה אל הצוענים בראי התקופות. במובן מסוים ניכר בו אותו המ

הספר מאד מעניין, כמו, אם נכליל בגסות - כל ספריה של <mark>שולמית שחר</mark>.
ספר נהדר, כולל גם המון עובדות שלדעתי קשורות למגדר, ללמרות שיש לה עוד ספר שעוסוק רובו ככולו בנשים - המעמד הרביעי: נשים בחברת ימי הביניים.
ספר נוסף על מינות בימי הביניים.
פשוט מושלמת, אין ספק

כמה שמחתי להיתקל בספר...וכגודל הציפייה, אודה כי היו לי ציפיות גדולות מאד מהספר (סוף סוף ספר שהוא פרי מחקר של
מומחית, <mark>שולמית שחר</mark>, שחקרה על העם, עשתה דוקטורט בנושא?) גודל האכזבה?
לא...נראה כי גודל האכזבה היה אף רב יותר.
ספר קטן. לא מחדש הרבה. כתוב יבש ומשעמם. חוזר על אותם הדברים שוב ושוב.
נותרתי בתחושה שבויקיפדיה הייתי לומדת יותר.
ספר שהוא בזבוז זמן.