“אז מתברר שעל שטחיות משלמים ביותר מדרך אחת בעיקר אם את מקווה שספר שאהבת את הכותרת ואת האיור על הכריכה שלו יעבירו לך שבת ארוכה (גם אם מתקצרת)
כי ממש נפלתי בפח עם הספר הזה. רואים את המאמץ של אורי לוטן אבל במקום להעריך את ספר הביכורים הזה אני מוצאת את עצמי תוהה למה לעזאזל הוא כתב אותו מתלכתחילה..כי הוא איכשהו, בלי כוונה כמובן, גרם לי לחוש נבוכה וכעוסה.
על זה אתה חושב , מר לוטן, שבא לנו , הצעירים”