בשנים 1956-1949 נתגלו בקומראן כ -900 מגילות באחת-עשרה מערות שונות. קטעים משמעותיים נותרו מעשרים מגילות, ואילו משאר המגילות נותרו קטעים קטנים שניצלו משיני הזמן והרמשים. גילוין של מגילות קומראן במדבר יהודה פתח תקופה חדשה בחקר תולדות עם ישראל בימי הבית השני. בחמישים השנה שחלפו מאז התגליות הראשונות במדבר יהודה, נכתבו מאות ספרים ואלפי מאמרים העוסקים בהן, אך טרם פורסם מחקר המתמקד בתרומתן להבנת ההיסטוריה הפוליטית של המדינה החשמונאית. ספר זה ממלא את החסר ומציג לפני הקורא את הרמזים המתועדים במגילות קומראן, השופכים אור על ההיסטוריה הפוליטית של יהודה בימי הבית השני ועל התקופה החשמונאית על אורותיה וצלליה....

רוב רובו של המכלול הבנוי הנראה כיום במצדה הוא שרידי הבנייה של המלך הורדוס, ששלט בשנים 4-37 לפנה"ס. כעבור שני דורות בלבד או פחות, בשנת 73 או בשנת 74 לספירה, הותקפה מצדה ורוב מבניה נהרסו בידי פלביוס סילבה, מושל פרובינציית יהודה ומפקד הלגיון הרומאי העשירי. מה שלא הרסו הרומאים חוסל בידי מגיני מצדה עצמם בשלהי המצור.מצדה היתה מאוכלסת כמעט מאתיים שנה. בזכות החפירות הנרחבות, בעיקר חפירותיו של יגאל ידין בשנים 1963-1965, המבקר במצדה כיום עשוי לפגוש שרידים משלוש תקופותיה: מצדה השלווה הנשמרת בידי כוח צבאי קטן המונה כעשרים חייל; מצדה בעת מגוריו של הורדוס במקום, כשמאות בני-אדם עסקו בה בפעילויות יומיומית; ומצדה של המורדים שביקשו בה מקלט מפני לגיונות רומא....

"מגילות ים המלח הן ללא ספק התגלית החשובה ביותר שנחשפה בישראל בתחום המקרא ותולדות היהדות והנצרות" (י' ידין). קטעים מכתשע- מאות מגילות שונות מתקופת בית שני נתגלו באחת-עשרה מערות בקומראן בשנים 1947-1956. המגילות הראשונות מקומראן נמצאו בשנת 1947 בידי שני רועים בדווים משבט התעמרה. המרכז הקהילתי בקומראן נחפר, וסמוך לו מצוי מרכז המבקרים של הגן הלאומי קומראן. חברי כת ה'יחד', הקרויה כיום 'כת קומראן', היו יהודים שעזבו את ירושלים וערים אחרות ביהודה והלכו לחיות בקומראן שעל גדתו המערבית של ים המלח. הם פיתחו פילוסופיה ייחודית ואורח חיים קפדני. מדי בוקר, לפני עלות השחר נאספו אנשי קומראן לתפילה משותפת ולאחריה יצאו לעבוד. חברי הכת התייחדו בכך שהקדישו שליש מהלילה ללימוד התורה. כיצד עלה בידי אנשי קומראן, כקבוצה, לשמור על המתח המשיחי במשך קרוב למאתיים שנה? במגילות ישנן עדויות על תולדותיה של הכת ועל המחלוקות שפרצו בה בשל האכזבות שנבעו מכך שהגאולה בוששה לבוא.אף שמניין החברים בכת קומראן לא עלה על 100-150 בני אדם, נודעה לכת השפעה על תרבות המערב, כלומר על היהדות ועל הנצרות; רעיון תפילת הקבע (טקסט קבוע, שנאמר במועד קבוע) התפתח בקרב קבוצות שפרשו מירושלים, והפך למרכז החיים היהודיים לאחר חורבן הבית השני ועד עצם היום הזה. השפעת הכת על הנצרות ניכרת ב'דרשה על ההר', באיגרותיו של פאולוס, ובפרטים המופיעים ב'מעשי השליחים' - המעידים שאורח החיים שאימצה הכנסייה הקדומה הושפע מאנשי קומראן. דוגמאות לכך הן שותפות הרכוש, הסעודות המשותפות ותפקידו של המבקר (האפיסקופ)....

עין-גדי הוא נווה-המדבר הגדול ביותר בגדה המערבית של ים המלח. בנווה-מדבר עין-גדי נובעים ארבעה מעיינות השופעים יחדיו 3 מיליון מ"ק מים בשנה. המיקום, הטמפרטורות הגבוהות ושפע המים הם כר פורה למגוון רחב של צמחייה ובעלי-חיים, קצתם נדירים מאוד.היישוב בעין-גדי קדום מאוד - ראשיתו בתקופה הכלקוליתית, באלף הרביעי לפני הספירה. הוא נזכר במקרא, בתיאור מנוסתו של דוד מפני שאול המלך. נראה שמתחילת המאה ה-7 לפה"ס הייתה עין-גדי מיושבת ברציפות כ-1,400 שנים. בעת החפירות שנערכו בתל גורן (1961-1965), התל העתיק של עין-גדי, נחשפו שכבות למן שלהי ימי הבית הראשון (שלהי המאה ה-7 לפה"ס) עד שלהי תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה). בתקופות הרומית והביזנטית נבנו באתר בנייני מגורים. המבנה החשוב ביותר שנתגלה מתקופה זאת הוא בית-כנסת מן המאה הרביעית לספירה.חנן אשל הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 2002-2004 היה ראש המחלקה. הדוקטורט שלו הוא מהמחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בין היתר קיבל את מלגת פולברייט ומלגת הארי סטאר באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת אוקספורד. ד"ר אשל ניהל מספר חפירות ארכיאולוגיות בישראל, לרבות קומראן ועין-גדי, וחיבר את הספרים 'מערות המפלט מתקופת בר-כוכבא', ו'מגילות קומראן והמדינה החשמונאית', וכן מעל 200 מאמרים....

עין-גדי הוא נווה-המדבר הגדול ביותר בגדה המערבית של ים המלח. בנווה-מדבר עין-גדי נובעים ארבעה מעיינות השופעים יחדיו 3 מיליון מ"ק מים בשנה. המיקום, הטמפרטורות הגבוהות ושפע המים הם כר פורה למגוון רחב של צמחייה ובעלי-חיים, קצתם נדירים מאוד. היישוב בעין-גדי קדום מאוד - ראשיתו בתקופה הכלקוליתית, באלף הרביעי לפני הספירה. הוא נזכר במקרא, בתיאור מנוסתו של דוד מפני שאול המלך. נראה שמתחילת המאה ה-7 לפה"ס הייתה עין-גדי מיושבת ברציפות כ-1,400 שנים. בעת החפירות שנערכו בתל גורן (1961-1965), התל העתיק של עין-גדי, נחשפו שכבות למן שלהי ימי הבית הראשון (שלהי המאה ה-7 לפה"ס) עד שלהי תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה). בתקופות הרומית והביזנטית נבנו באתר בנייני מגורים. המבנה החשוב ביותר שנתגלה מתקופה זאת הוא בית-כנסת מן המאה הרביעית לספירה. חנן אשל הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 2002-2004 היה ראש המחלקה. הדוקטורט שלו הוא מהמחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בין היתר קיבל את מלגת פולברייט ומלגת הארי סטאר באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת אוקספורד. ד"ר אשל ניהל מספר חפירות ארכיאולוגיות בישראל, לרבות קומראן ועין-גדי, וחיבר את הספרים ´מערות המפלט מתקופת בר-כוכבא´, ו´מגילות קומראן והמדינה החשמונאית´, וכן מעל 200 מאמרים. ...

קובץ מאמרים שהוא המשך לקובץ ראשון בנושא זה שיצא לאור בשנת 1999 (בעריכת חנן אשל ודוד עמית). בקובץ הנוכחי מוצגים ממצאים מימי מרד בר כוכבא שנתגלו לאחרונה בסקרים ובחפירות במערות מדבר יהודה ולראשונה גם במערות שבמרב הר יהודה. המערות שימשו מחבוא לפליטי המרד והחפצים שנשאו עמם נותרו במערות עד שנתגלו בחפירות. בין הממצאים שנתגלו במערות יש חפצים מסוגנלים שונים מחרס, אבן ומתכת, מטבעות, כלי נשק ואחרי שרידי מזון. כן מתפרסמות בכרך תעודות חדשות מימי המרד. תרומתו הייחודית של הספר החדש הזה שמא מאפשר להכיר את ההיקף הגיאוגרפי הרחב של המרד....