"מגילות ים המלח הן ללא ספק התגלית החשובה ביותר שנחשפה בישראל בתחום המקרא ותולדות היהדות והנצרות" (י' ידין). קטעים מכתשע- מאות מגילות שונות מתקופת בית שני נתגלו באחת-עשרה מערות בקומראן בשנים 1947-1956. המגילות הראשונות מקומראן נמצאו בשנת 1947 בידי שני רועים בדווים משבט התעמרה. המרכז הקהילתי בקומראן נחפר, וסמוך לו מצוי מרכז המבקרים של הגן הלאומי קומראן. חברי כת ה'יחד', הקרויה כיום 'כת קומראן', היו יהודים שעזבו את ירושלים וערים אחרות ביהודה והלכו לחיות בקומראן שעל גדתו המערבית של ים המלח. הם פיתחו פילוסופיה ייחודית ואורח חיים קפדני. מדי בוקר, לפני עלות השחר נאספו אנשי קומראן לתפילה משותפת ולאחריה יצאו לעבוד. חברי הכת התייחדו בכך שהקדישו שליש מהלילה ללימוד התורה. כיצד עלה בידי אנשי קומראן, כקבוצה, לשמור על המתח המשיחי במשך קרוב למאתיים שנה? במגילות ישנן עדויות על תולדותיה של הכת ועל המחלוקות שפרצו בה בשל האכזבות שנבעו מכך שהגאולה בוששה לבוא.אף שמניין החברים בכת קומראן לא עלה על 100-150 בני אדם, נודעה לכת השפעה על תרבות המערב, כלומר על היהדות ועל הנצרות; רעיון תפילת הקבע (טקסט קבוע, שנאמר במועד קבוע) התפתח בקרב קבוצות שפרשו מירושלים, והפך למרכז החיים היהודיים לאחר חורבן הבית השני ועד עצם היום הזה. השפעת הכת על הנצרות ניכרת ב'דרשה על ההר', באיגרותיו של פאולוס, ובפרטים המופיעים ב'מעשי השליחים' - המעידים שאורח החיים שאימצה הכנסייה הקדומה הושפע מאנשי קומראן. דוגמאות לכך הן שותפות הרכוש, הסעודות המשותפות ותפקידו של המבקר (האפיסקופ).