"כמעט במשך כל ימי קיום הגטו ראתה אור עיתונות מחתרתית, עיתונים ומאספים. במיוחד התנהלה פעילות זו על - ידי הארגונים שלהלן: הבונד, פועלי ציון שמאל, השומר הצעיר, דרור, פועלי ציון ימין, הבלוק האנטי - פשיסטי, הקומיניסטים ואחרים, חלק מאותם הפרסומים, שראו אור בוורשה, הופצו כמעט בכל הגטאות האחרים חרף הקשיים האיומים במגע ובתקשורת... הפרסומים הבלתי לגאליים של הזרמים הפוליטיים השונים הופיעו לאור היום, כמעט באופן חופשי. את הפרסומים הללו קראו בגלוי בבתי הקפה, אספו כספים לקרנות [הפרסום] של העיתונות. התנהלו ויכוחים עם ביטאוני היריבים - במילה אחת, התנהגו כמעט כמו לפני המלחמה". כך תאר ההיסטוריון עמנואל רינגלבלום ברשימותיו את עיתונות המחתרת בגטו ורשה בשנים 1943 - 1940. העיתונות היתה מפעל רחב הקף של כל התנועות הפוליטיות במחתרת וכלי ביטוי עיקרי של הוגי הציבור שנאבקו על שימורם של ערכים ומסגרות חברתיות שהנאצים ניסו לחסלם. מ1940 - ועד ערב התקוממות אפריל 1943, מלווה העיתונות את חיי היהודים בוורשה ובערי השדה, עוקבת אחרי צעדי הגרמנים, מתארת, מתריעה ומנסה לתקן עוולות חברתיות ומציבה בפני הציבור ובמיוחד בפני הנוער היהודי, תכלית ותוכן לקיומו. במובן זה היא משקפת את ערכיה של חברה יהודית אלטרנטיבית לזו שהתקיימה תחת אימת הטרור הנאצי. דניאל בלטמן הוא מרצה במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון הבין - לאומי לחקר השואה ביד ושם. מחקריו עוסקים ביהודי פולין בתקופת השואה ובתולדות תנועת הפועלים היהודית במזרח אירופה....

פרופ' יהודה באואר: בפינוי מחנות הריכוז שהתקיים בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה מצאו את מותם קרוב ל-300,000 אסירים מבין יותר מ-700,000 שהיו כלואים בהם בינואר 1945. הם נרצחו באכזריות בידי השומרים מצוות המחנות, בידי שומרים ומלווים אחרים שגויסו ללוות את המפונים ובידי רוצחים מזדמנים מקרב האוכלוסייה האזרחית שלא חסו על שלדי האדם המהלכים בעת שעברו בשטחי גרמניה ואוסטריה. אפילו בהיסטוריה הרצחנית מאין כמוה של הרייך השלישי צעדות המוות תופסות מקום מיוחד הן בשל אופייה של האלימות הנוראה שהתרחשה בהן והיקפה, והן בשל זהותם של הרוצחים. מי היו הגורמים האחראים והמבצעים שעמדו מאחורי מכת הרצח האיומה שהתרחשה ערב כניעת גרמניה? באיזו מידה היא שונה ממסע ההשמדה שניהלה גרמניה הנאצית עד אוקטובר 1944, כאשר הורה הימלר על הפסקת הרצח בתאי הגזים באושוויץ? האם ניתן לראות בצעדות המוות התפתחות חדשה במדיניות ההשמדה הנאצית? או שמא הן תוצאת הכאוס המוחלט ששרר ברייך השלישי בחודשי קיומו האחרונים? שאלות אלה עדיין לא טופלו באופן מקיף בהיסטוריוגרפיה של רצח העם שביצעו הנאצים ושל מחנות הריכוז. מחקר זה, צעדות המוות: 1944-1945, המבוסס על חומר ארכיוני רחב היקף שנאסף בכעשרים ארכיונים ברחבי העולם, הוא הראשון המתווה תמונה רחבה ומפורטת של המאמץ שעשה הרייך השלישי למלא עד תום את "משימתו ההיסטורית": לחסל את אויבי ה"גזע האַרי" רגע אחד לפני הסתלקותו מעל במת ההיסטוריה. "ספרו של פרופ' בלטמן הוא בבחינת פריצת דרך: לא היה עד כה כל ניסיון לתאר, לסכם ולנתח את חצי השנה האחרונה של קיום הרייך השלישי וגורל היהודים בתוך כך. בספרו המקיף והיסודי מספק לנו דניאל בלטמן מידע בסיסי הדרוש להבנת התקופה וניתוח של הרקע, הסיבות, והתוצאות של צעדות המוות. הספר גדוש בתובנות מרתקות בעניינים אלה, ובוודאי יעורר תגובות רבות. הבעיות שהספר מעורר רבות וסבוכות, והוא מהווה נדבך חשוב בהיסטוריוגרפיה של השואה". פרופ' דניאל בלטמן הוא חוקר שואה ותולדות יהודי פולין בעת החדשה. הוא מכהן כראש המכון ליהדות זמננו, כמנהל המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, ומלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. בלטמן פרסם עשרות ספרים ומאמרים בנושא תנועת הפועלים היהודית בפולין, תולדות יהודי ורשה, ההתנגדות היהודית בשואה, מחנות הריכוז הנאציים וצעדות המוות. בין פרסומיו: למען חירותנו וחירותכם: הבונד בפולין 1939-1949 (יד ושם 1996); גטו ורשה - סיפור עיתונאי: מבחר מעיתונות המחתרת, 1940-1943 (יד ושם 2002). ספרו צעדות המוות: 1944-1945 התפרסם בצרפתית ובאיטלקית, ועתיד לראות אור באנגלית ובגרמנית. ...