"רעיון היסוד של חיבור זה הוא, ששירת האזינו הוא תיאור כללי ביותר של מחזור ההיסטוריה של עם ישראל... החיבור לא נועד לשמש פירוש כללי לשירת האזינו. נתפרשו בו דברים הנוגעים, ולו במעט, בשאלות הפילוסופיה של ההיסטוריה." (מן המבוא) ...

מורשתו הספרותית של הרמב"ם, גדול חכמי ישראל בכל הדורות, היא עמוקה ורחבה מני ים. היא חובקת בתוכה ספרי הלכה וספרי מחשבה, ספר רפואה ופירוש למשנה. חלק מחיבורים אלה הם בעלי אופי חינוכי - השקפתי ברור. לאלה שייכים "שמונה פרקים", אגרת תימן", "אגרת השמד" ועוד חיבורים אשר נכתבו למען דעת את העם. פרופ' דב רפל החוקר כבר שנים ארוכות את מחשבת החינוך היהודי, חושף בספר זה, לראשונה, את תוכנו החינוכי של חיבורו ההלכתי הגדול של הרמב"ם "משנה תורה". עיקר כוח השפעתו של החומר החינוכי הרב המצוי ב"משנה תורה" הוא דוקא בשל היותו חבוי ונסתר בתוך ים החומר ההלכתי. חשיפת המסרים החינוכיים נעשית ע"י השוואת ניסוחיו של הרמב"ם לניסוחי מקורותיו. באמצעות נימוקים, הסברים וציון מקורות הסמכות של הדינים השונים עשה הרמב"ם "אוזניים לתורה"....

פרקים במחשבת היהדות. תוכן: טעמי המצוות, בין אדם למקום, השלמות האנושית, הנבואה....

בארבעה תחומים עיקרים עוסק פרופ' דב רפל בעיונו על התפילה - במקום, בזמן, בטקסט ובהוראה; * המקום הוא בית הכנסת על פעילויותיו המגוונות; * הזמן הוא לוח השנה היהודי על אירועיו הרבים; * הטקסט הוא סידור התפילה על שלל מרכיביו ותולדותיהם; * ההוראה היא הדרך בה מוקנית ידיעת סידור התפילה, ואהבתו. המחבר מעדיף בבירור את הגישה המחשבתית-ערכית אל הנושאים שהוא עוסק בהם על פני גישות אלטרנטיביות. על-כן נמצא מונחים רבים - כגון: אהבה, קדושה, מידת-הדין, מלכות ה', גאולה - עומדים במרכז דיוני התפילה, כשסביב להם נרקמות שאלות של נוסח, מבנה, תפקיד ותולדות....