"רעיון היסוד של חיבור זה הוא, ששירת האזינו הוא תיאור כללי ביותר של מחזור ההיסטוריה של עם ישראל... החיבור לא נועד לשמש פירוש כללי לשירת האזינו. נתפרשו בו דברים הנוגעים, ולו במעט, בשאלות הפילוסופיה של ההיסטוריה." (מן המבוא)