האם באמת יש לנו רצון חופשי? מדוע עלינו להיות מוסריים? מהו היחס בין הנפש שלנו לבין המוח? האם יש חיים לאחר המוות? כיצד עלינו להרגיש בכל מה שנוגע למוות? האם דבר כלשהו מתוך מה שאנחנו עושים בחיינו יכול בכלל לשנות משהו? השאלות הללו הן מבחר מתוך מה ששואל את עצמו כל בן-תמותה נבון בהגיעו לגיל או למצב מסוים. אין אלה שאלות מדעיות. הן נצחיות, שאלו אותן תמיד, שואלים אותן גם היום. תומאס נייגל, מחשובי הפילוסופים בני-ימינו, כותב על השאלות הפילוסופיות הללו בבהירות ובעמקות, גם בהומור, והעיקר – בדרך שמובנת לכל קורא. לטענתו, הדרך הטובה ביותר להיכנס לעולמה של הפילוסופיה היא הישירה: לשאול, לנסות להשיב, להעלות קשיים, לנסות שוב, ובקיצור – "לעשות" פילוסופיה בעצמנו. מה המשמעות של כל זה? הוא ה"מבוא הקצר מאוד לפילוסופיה" הטוב ביקורות "ישנם מעט מאוד מבואות טובים לפילוסופיה, למרות שיש בהם צורך רב. לצד ספריהם הקלסיים של דייוויד יוּם וברטרנד ראסל, ניצב ספרו של נייגל: בהיר להפליא, ומענג." Times Literary Supplement ...

רובנו מתנסים בתחושות אבסורד וריקנות, באותו הלך רוח שמילט מחזהו של קֹהלת את נהמת ההבל הבלים שלו. רגשות אלה, טוען נייגל, נובעים מפער בין ההתייחסות הרצינית לחיינו לבין הכורח להתבונן בהם מדי פעם בריחוק ולהשתאות על הרצינות; ולהתבייש בה, ללעוג לה, לקלל אותה – וקצת להתמוטט. הרצינות מתלווה לקיום כשמתנסים בו מבפנים, מפרספקטיבה סובייקטיבית. כשמסתכלים עליה מבחוץ, באובייקטיביות, היא מתנפלת עלינו בצחוק רע ונובחת שהיא – הרצינות – אינה יכולה להיות רצינית כי אנו עצמנו איננו רציניים: אנו אפסיי ערך וקיקיוניים. אך בעוד האדם מרשרש "החיים חסרי משמעות, החיים חסרי משמעות" הוא ממשיך להתמסר להם ולקיימם ברצינות. עשן האבסורד מתאבך מהתנגשות זו בין נקודת המבט האובייקטיבית לסובייקטיבית. ההתנגשות בין הפרספקטיבה האישית למרוחקת מארגנת נתח חשוב מהגותו של נייגל. בשוּרת מחקרים המתפרסמים בשאלות עלמוות – רובם זכו למעמד המיוחד של קלסיקה בת זמננו – הוא משתמש בה כדי לפענח טווח רחב של בעיות יסוד בפילוסופיה. "איך זה להיות עטלף?", אחד הידועים והעשירים במחקריו, עוסק בבעיית הגוף והנפש, היינו בניסיון להבין כיצד הנפש מקיימת קשר שיטתי עם הגוף החומרי. "מזל מוסרי" דן במאמץ ליישב את חופש הרצון עם ההשקפה שהכול קבוע מראש בידי נסיבות קודמות. "מלחמה וטבח" בוחן מהן האינטואיציות המוסריות הניצבות ברקע המגבלות שמטילים דיני המלחמה. ותחת הכותרות "האבסורד" ו"מוות" מתבררות סוגיות הנוגעות למשמעות החיים ולפחד מפני המוות. בחלקים אחרים של הספר מראה נייגל כיצד שאלות בקשר להתנהגות מינית, לפערים חברתיים, לעוצמה פוליטית ולחציית מוחות מובילות לבעיות פילוסופיות מסורתיות על זהות אישית, על ערכים ועל תודעה. דיוניו כולם – תמיד נמרצים ומאלפים – נועדו להעמיק את הבנתנו הן במישור האישי-סובייקטיבי הן במישור התאורטי-אובייקטיבי....