“אני בכלל הייתי צריכה להיוולד בליטא של המאה שעברה. בעיירה קטנה ואפרורית על גדת נהר, שבפאתיה יער; שבתיה בתי עץ קטנים ויהודיה עניים כולם, אבל בחדר צדדי בבית הכנסת יושבים חמישה עשר ילד, (שמאז אתמול לא אכלו דבר,) והם לומדים משניות בקול ועיניהם נוצצות. וברחוב שמים מלוכלכים נקווים בשוליו מתנהלת עגלה, והעגלון מפזם לו משירי חנוכה שעבר ופורים שקרב, ובפנים יושב יהודי במעיל מרופט וספר”

“אני בכלל הייתי צריכה להיוולד בליטא של המאה שעברה. בעיירה קטנה ואפרורית על גדת נהר, שבפאתיה יער; שבתיה בתי עץ קטנים ויהודיה עניים כולם, אבל בחדר צדדי בבית הכנסת יושבים חמישה עשר ילד, (שמאז אתמול לא אכלו דבר,) והם לומדים משניות בקול ועיניהם נוצצות. וברחוב שמים מלוכלכים נקווים בשוליו מתנהלת עגלה, והעגלון מפזם לו משירי חנוכה שעבר ופורים שקרב, ובפנים יושב יהודי במעיל מרופט וספר”