אורית מורן

אורית מורן

סופרת


1.
2.
"סבתא שלי היתה ציירת קומיקס שלא התגלתה מעולם. בנעוריה נהגה לשרבט ברווזים בתוך מחברות הלימוד שלה. לפעמים הם רק היו אומרים אחד לשני גע גע, ולפעמים הם גם החליפו זה עם זה דעות על הא ועל דא. הברווז השחור תהה מהי משמעות החיים, והברווז הלבן זלל בינתיים את כל הדגים באגם." סיפור מרנין ואירוני המהלך כלוליין על חבל דק בין המציאות הישראלית ובין הפנטזיה הפרטית של הסופרת. סיפור איזוטרי על מערכות יחסים מורכבות, סוג בקוצים ובשושנים, שופע הומור מיוחד במינו וכתוב בלשון מקורית ובהירה. שיריון מבריק ומהפנט העוטף מספרת טבעית, עמוקה ומרגשת. זהו ספרה השני של אורית מורן. ספרה הראשון מה שגור הגורילה צריך הוגדר אז בפי המבקר דן עומר כ"בשורה גדולה לסיפורת הישראלית" והיה ל"ספר פולחן" ישראלי עכשווי....


את "מה שגור הגורילה צריך" קראתי לפני 20 שנה, או יותר (בעצם, ברור שיותר...). הנ"ל הוא ספר כל כך מיוחד, וממש ספר התבגרות קלאסי (כתבתי עליו ביקורת נפ... המשך לקרוא
קראתי מזמן והוא זכור לי כספר נעורים מקסים שכיף להזדהות איתו, לצחוק בזכותו מעצמנו ולקבל פרופורציות לחיים..עכשיו אני צריכה אותו גם לאוסף הפ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ