חמישה סיפורי רצח חוקרים את השאלה כיצד מתהווה דחף שאינו בר כיבוש לרצוח, ותחת איזו השפעה. כיצד מתחולל הדבר הזה שגורם לאנשים רגילים לגמרי, "נורמטיביים", לשפוך דם אדם? מהו הקול החיצוני, ההופך להיות קול פנימי, שמפיח רוח חיים בהחלטה לקום ולהרוג, במוחותיהם של ילד בן חמש, נער בן קיבוץ, צעיר בן התנחלות, אופה ישר דרך או פרופסור לספרות? הספר יצא בסדרת "מלח מים"- סדרה חדשה לפרוזה עברית מקורית מבית פרדס הוצאה לאור. בסדרה זו אנו מבקשים לתת במה לספרות רעננה וחדשנית מאת כותבים המבקשים לספר סיפור, ולעשות זאת בקולם שלהם. המלח והמים הוא מה שישנו לפני שנוסף כל השאר, לפני שתובל ושויף וגוהץ בקצוות. איננו מבקשים לביית את הפרא העומד בשערי השפה, אלא לשמוע את קולן והדן של המלים הצומחות מן המקום, מבלי לגזום, מבלי לשתול את הסיפור באדמה אחרת, בשפה אחרת, בפיו של גיבור אחר. את כותבי הסדרה מלווים טובי העורכים: סמי ברדוגו, עינת יקיר, עמיחי שלו, עמרי הרצוג, יותם שווימר ועוד....

הספר "דיוקנו של הזמן האבוד" נפתח באזעקה. כשהמחבר נולד, נולדה מלחמת העולם השנייה. ספר הזיכרונות הזה מעלה באוב את דברי הימים הגדולים של המלחמה והניצחון, את גורלם של ניצולי השואה, את המאבקים על הקמת המדינה, את חבלי קליטת העלייה, את היחסים המדממים אך רבי הפנים בין היהודים והערבים, את דעיכת החלוציות של הנח"ל  והקיבוץ  - את כל אלה משרטט המחבר מנקודות מבטו הסובייקטיביות מאוד, האפיזודיות, של ילד שגדל במשטרת רמת גן, אחד ממוקדי האירועים, והיה לנער ולבחור. הסיפור נעצר בהיותו סטודנט באוניברסיטה העברית. המחבר לא חוסך בתיאורי משובות וחטאי ילדותו ונעוריו וחוויותיו המיניות והרומנטיות כילד וכנער. הוא לא נרתע מלגעת בהוריו עליהם השלום ובשבר שעברו בנעוריו. הוא מספר על תשוקתו העזה אל הספרות ואל השפה העברית על כל סגנונותיה ותקופותיה ומשלביה, על מאמציו לנסות את כוחו בכתיבה ספרותית ועל השוקת השבורה ביחס אל השפה ואל המציאות, שבפניה עמד בבחרותו. אזכור "דיוקנו של האמן כאדם צעיר" של ג'ימס ג'ויס ו"בחיפוש אחר הזמן האבוד" של מרסל פרוסט בכותרת הספר אינו מקרי.  שלמה אריאל הוא בעל תואר דוקטור לבלשנות עברית וכללית. הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי בכיר, מכשיר ומדריך מטפלים  בישראל, ארצות שונות באירופה וארה"ב. הוא פרסם ומפרסם ספרים ומאמרים רבים בתחומי מומחיותו וגם רומנים, סיפורים ושירים למבוגרים וילדים. הוא גם מאייר את סיפוריו לילדים, מופיע ומנגן במפוחית בלוז עם להקות שונות המבצעות  שירים מקוריים שלו. הוא נשוי, אב לשלושה בנים ובת וסב לשלוש בנות ובן.   http://www.enjoymychild.com. תמונת הכריכה היא תצלום של אבי יצחק עליו השלום, בילדותו בקישיניוב, אז בֶּסַרָבְּיה, היום מולדובה. כל הזכויות שמורות למחבר הספר. ...

סִפּוּרוֹנִים מְאֻיָּרִים מְשַׁעֲשְׁעִים לִילָדִים הָעוֹשִים אֶת צַעֲדֵיהֶם הָרִאשׁונִים בִּקְרִיאָה וְלִמְּבוּגָרִים הַמְּסַיְעִים לָהֶם בְּכָך. הָאִיוּרִים הֵם מְעֵין קוֹמִיקְס הַכּוֹלְלִים מִילִים קַלּוֹת בִּמְיוּחָד לִקְרִיאָה. תּוֹך כְּדֵי הַקְּרִיאָה וְהָעִיוּן מִתְחַזְּקוֹת מְיוּמָנוּיוֹת כְּגוֹן זִיהוּי אוֹתִיוֹת, הֶכֵּרוּת עִם סִמָּנֵי הַנִּקּוּד וְהַפִּסּוּק, הַבְחָנָה בֵּין מִלִּים דּוֹמוֹת אַךְ שׁוֹנוֹת בִּזְּכוּת הַחְלָפָת תְּנוּעָה (דּוֹד ודוּד, סוּס וסִיס) וּבֵין מִלִּים זֵהוֹת אַךְ שׁוֹנוֹת מִבְּחִינַת הַתַּפְקִידִים הַתַּחְבִּירִיִים (דָּג דָּג דָּג) וְעוֹד וָעוֹד. "קְרָא! קְרָא!" הוּא סִפְרוֹן עֵזֶר מְהַנֶּה הַמְּסַיֵּעַ לְתַהֲלִיךְ לִמּוּד הַקְּרִיאָה....