יחיאל חזק

יחיאל חזק

סופר


1.
2.
מדוע פרצה אינתיפאדת אל - אקצה ומדוע שוב הופתעו הישראלים? מה מניע את מאבקם של אזרחי ישראל הפלסטינים? כיצד הפכו עיתונאים בכירים לדוברי ממשל ומדוע נבוך "השמאל"? האם ישראל היא פרטנר לשלום? האם מתפתח בה אפרטהייד? מהם התנאים לפיוס בין ישראל לפלסטין והאם החברה הישראלית מסוגלת לעמוד בהם היום? 29 סופרים, אנשי אקדמיה, עיתונאים ואנשי רוח מתמודדים כאן עם שאלות אלה בזמן אמת. הם מפרשים את ההתקוממות הפלסטינית בהקשרה הרחב, הפוליטי והאידיאולוגי. הם מבקרים את תפקוד התקשורת ואת "מבוכת השמאל". יחד הם מציגים אמירה מזוקקת של שמאל ישראלי שאינתיפאדת אל - אקצה לא הצליחה לבלבל. הם לא הופתעו מפרץ הזעם והאלימות הפלסטיניים, וגם לא מעוצמת האלימות שישראל גייסה כדי לדכאו - מפני שלא שכחו את הכיבוש, את שלילת החרות, את העוול ואת ההשפלה. העת הזאת היא זמן אמת: זמן שבו האמת יוצאת לאור, מסכות מוסרות, אשליות פוקעות והמודחק שב ועולה על פני השטח; אז מתבהרים קווי ההכרעות הנדרשות ואף מחיריהן. 'זמן אמת' מתאר כל זאת בקול ברור, בעברית הנכתבת משמאל....

3.
4.
5.
6.
7.
המבחר המקיף של שירי יחיאל חזק המוגש כאן לקורא הוא מופע מרתק, עשיר, מרהיב עין ולעתים מכמיר לב של תמונות תשתית, החוזרות בשירתו המוקדמת והמאוחרת כאחד. בעיקרן הן תמונות נוף בראשיתי, טבע לא מעוצב ופתוח, מדרונות הרים, אגם רוחש חיים, שדות טרשים הפוצעים את הנוף, רגבי אדמה תחוחים, אבנים עיקשות, שורשי עשב וחורב מדברי. אולם אלה אינם רק נופי טבע אלא ביטוי מטלטל לנפש סוערת, החותרת להאזין לתהומות של כאב, פרידה, אבל על מות,קינה על ילדות אבודה, או לגעת בשמחת הגוף המשתוקק במלאות הווייתו. את שירתו של חזק ניתן לכנות "שירה טבעית" מפני שהיא יוצרת רושם אמנותי של כנות, והמיידיות והאותנטיות ללא מסיכות, תוך הכרחיות הבעה. הראשוניות והמיידיות של שירי מרחק צעקה מן העולם, מתגלמות גם במבנים השיריים ובריתמוס הסוחף. נדמה כאילו עוברת בשירים רוח סערה ומולידה מתוך המילים צעקה עד כלות, אשר מציבה את הדובר למול התחושה שאין שומע את צעקתו, ובכל זאת, רק הצעקה נותרה לו כביטוי בלעדי של ישותו. על כן הצעקה המוטחת בחלל או נחנקת פנימה היא היא השירה. יחיאל חזק נולד ב- 25 לאוקטובר 1936 בקיבוץ אפיקים, בעיצומן של מאורעות תרצ"ו – תרצ"ז. ילדותו והתבגרותו עברו עליו בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן ומשם כל מראות השתייה וחוויות היסוד, שבאות לידי ביטוי בשירתו. פרסים: בשנת 2001 זכה בפרס ראש הממשלה בשנת 1987 - בפרס אקו"ם בשנת 1985 - בפרס טלפיר...

8.
9.
שירי ספרו האחד עשר של יחיאל חזק, מציבים אלטרנטיבה לשירה ה``עירונית - אירונית`` הרווחת כיום. המדור הפותח ``לפני``, טעון בתמונות שתייה של נופי עמק ראשוניים, זרועי שורשי - בלית וינבוטים עיקשים, אדמה מבוקעת והרים צחיחים. זוהי שירה יצרית וארוטית, שירה של מי תהום מבעבעים, שבה נופי לשון קדומים ומאוחרים של השירה העברית, מתמזגים בריתמוס רחב ונרגש עם הלשון המקראית של נביאי המוסר והתוכחה. שירי המדור ``אחרי`` מבטאים ביקורת נוקבת כלפי ההוויה הישראלית - ציונית, ובעיקר זו שלאחר רצח רבין, ונושבת מהם רוחה של קינה גדולה וגעגועים חסרי פשר. יחיאל חזק הוא בן קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. עוסק בחינוך ובהוראה. פרסם עד כה עשרה ספרי שירה, וזכה בפרס טלפיר לשירה, בפרס אקו``ם, ובפרס ראש הממשלה לשנת 1997. ספריו: ``אבני בזלת``, עקד 1961 ``אתה על פני``, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1966 ``בהורה עזובה``, עקד 1970 ``ולא המלך``, ספרית פועלים 1974 ``קינות מן השורש``, ספרית פועלים 1977 ``גלות בארץ``, שירות, ספרית פועלים 1982 ``בגידה``, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1994 ``שדה חיטה - קו הגמר``, ספרית הפועלים 1988 ``קורבן``, ירון גולן 1990 ``זמן אמת``, הקיבוץ המאוחד 1994 כמו כן ערך את האנתולוגיה לשירה ``אדמה, אדמתי`` ספרית פועלים 1985...

10.
להשיב אש לאש, ספרו השנים - עשר של המשורר יחיאל חזק, הוא בבחינת "השבת" לשון תשובה, ו"השבת" לשון נשיבה. הספר בנוי מארבעה מחזורי שירה: "סן פרנציסקו" - הוא מונולוג המסתווה כדיאלוג. שירי המחזור עומדים בצומת פגישה שהתרחשה בעיר זו, בתוך הוויה גבולית שמעבר לה נפערת תהום. שם התממשה פגישה עם אדם יקר שאף הוא עומד על קו גבול, שממנו והלאה אין עוד לאן ללכת. שירי "עוד קיץ והבל" - מעצבים חווית נדודים תזזיתית שאין בה מנוחה, הקשורה באובדן האח הצעיר, והתעבות תחושת האשם של הנשאר בחיים גם מנקודת הראות של אמו. במחזור "נ.ב" - מתרחשת התמודדות מחודשת עם הצטלבויות בהוויית המציאות הישראלית הקונקרטית, שמצד אחד היא אנרכית, ומצד שני היא אולי טוטאליטרית. הפואמה הסוגרת את הספר - "בחורף האחרון", מתייחסת לשנתיים האחרונות מתוך תחושה שרק טירוף יכול להתמודד עם טירוף. השירים מנסים לשרטט מחדש קואורדינטות על מפה, תוך התנגשות בין שנן הטירופים המוצבים על פניה, ומתוך כך עולה התקווה שמא תמצא עליה מחדש כתובת של אהבה....

11.
12.
ארבע פואמות מכונסות בספר קנאת האדמה, שלוש מהן פורסמו בספריו הקודמים של המשורר יחיאל חזק, ופואמה רביעית, חדשה, חותמת את הספר. "הקינה על מות בארי", אחיו של המשורר, נכתבה מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, ויש בה נסיון להמודד עם האין הפתאומי, כדרך יחידה לשמור על האיזון הנפשי ואולי על שפיות. "פיתוי הכפר" הפואמה השנייה, שהיא כעין אידיליה, משרטטת בצד ציורי הווי של הכפר הארצישראלי, הקיבוץ, את העמידה על סף תהום שבה הטרגי אורב לאידילי. "גלות בארץ", מעצבת כמי געגוע אל הכפר, העמק, הבית , מתוך עמדת יציאה אל גלות פנימית בתוככי הארץ....

13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
ארבע פואמות מכונסות בספר זה, שלוש מהן פורסמו בספריו הקודמים של המשורר יחיאל חזק, ופואמה רביעית, חדשה, חותמת את הספר....

29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ