שירי ספרו האחד עשר של יחיאל חזק, מציבים אלטרנטיבה לשירה ה``עירונית - אירונית`` הרווחת כיום. המדור הפותח ``לפני``, טעון בתמונות שתייה של נופי עמק ראשוניים, זרועי שורשי - בלית וינבוטים עיקשים, אדמה מבוקעת והרים צחיחים. זוהי שירה יצרית וארוטית, שירה של מי תהום מבעבעים, שבה נופי לשון קדומים ומאוחרים של השירה העברית, מתמזגים בריתמוס רחב ונרגש עם הלשון המקראית של נביאי המוסר והתוכחה. שירי המדור ``אחרי`` מבטאים ביקורת נוקבת כלפי ההוויה הישראלית - ציונית, ובעיקר זו שלאחר רצח רבין, ונושבת מהם רוחה של קינה גדולה וגעגועים חסרי פשר. יחיאל חזק הוא בן קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. עוסק בחינוך ובהוראה. פרסם עד כה עשרה ספרי שירה, וזכה בפרס טלפיר לשירה, בפרס אקו``ם, ובפרס ראש הממשלה לשנת 1997. ספריו: ``אבני בזלת``, עקד 1961 ``אתה על פני``, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1966 ``בהורה עזובה``, עקד 1970 ``ולא המלך``, ספרית פועלים 1974 ``קינות מן השורש``, ספרית פועלים 1977 ``גלות בארץ``, שירות, ספרית פועלים 1982 ``בגידה``, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1994 ``שדה חיטה - קו הגמר``, ספרית הפועלים 1988 ``קורבן``, ירון גולן 1990 ``זמן אמת``, הקיבוץ המאוחד 1994 כמו כן ערך את האנתולוגיה לשירה ``אדמה, אדמתי`` ספרית פועלים 1985