זו אינה ביקורת זהו ניסיון להבין. אני קורא באחד העתונים שסיימה עוד טייסת קרב -כנראה שזו הטייסת השניה ובנוסף היא דתית שזהו עוד מרכיב המוסיף עניין, מנקודה זו אני הופך אולי להיות לא קונפורמי עם רבים/רבות
כי לדעתי ולדעת מחבר הספר העולם שלנו נברא כך שישנם זכרים וישנן נקבות (המילה נקבה מאד לא אהובה עלי). ובעולם שאני מכיר ישנם הבדלים בין המינים פיסיים ונפשיים.
ולכל אחד תפקיד קיומי אחר וכך היה בכל שלבי

בספרו זה של <mark>ג'ון גריי</mark> הוא מסביר על
ההבדל בשפתם בעיקר המילולית של נשים וגברים
לפי הספר שפתם של שני המינים שונה לגמרי
ואם לדוגמא גבר רוצה לומר משהו לאשתו או לבת המין השני
הדבר מתפרש אצלה כמשהו אחר ושונה וכך גם ההפך..
וזו למעשה הסיבה בין הבעיות,אי ההבנות וכל חילוקי הדעות בין המינים. כמובן שזהו רק תמציתו של הספר שמובאים בו
עוד רעיונות ודוגמאות אחרות ושונות מחיינו ובייחוד הזוגיים.

כתוב בצורה

נראה לי שהפעם הראשונה שהצלחתי להגדיר לעצמי בדיוק מה אני מרגישה כלפי עולם הגברים בכלל היתה לאחר המפגש המרתק עם הספר הזה.
מאז שאני זוכרת את עצמי עלו בי תהיות לגבי הפער העצום בין נשים לגברים -התנהגותית, רגשית, מחשבתית וכן הלאה.. הצורה שבה מתייחסים לכל מגזר כעולם בפני עצמו מסבירה באופן הטוב ביותר את הפער וסיבותיו.
אמנם קיימות הסתיגויות אך ניתן לומר שבאופן כללי <mark>ג'ון גריי</mark> עשה עבודה טובה. בהחלט.

אני לא מצליח להבין איך ספרים כאלה או ספרים כמו
"למה גברים אוהבים ביצ'יות" הופכים ללהיטים, ועוד
בממדים של מאדים ונוגה...זה יהיה נושא נפלא למחקר,
לא כן ד"ר <mark>ג'ון גריי</mark>? Next...

גברים ממאדים נשים מנוגה כבר שם של ספר שמעורר בך רצון לקרוא.
כמו שאפשר להבין מהכותרת של הספר שעוסק בעיקר בהבדלים בין הנשים לגברים.הספר הוא בעצם משל נחמד על כך שהגברים באו ממאדים והנשים באו מנוגה הם מוצאים זה את זו ומתאהבים ישר כי הם משלימים אחד את השניה ומפתחים מערכות יחסים מאושרות.
עד שיום אחד הם נוחתים בכדור הארץ וחלה בהם שכחה ומאז הם לא זוכרים מאיפה כל אחד בא ובהתאם לזה גם שוכחים שכל אחד בא מכ