» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
כריכות ושמות גאוניים ,
קראתי,
ספרים נחמדים. ,
מדפתרפיה,
הקריאה הבאה שלי.,
ספרים שמחכים לי על המדף,
הספרייה העברית בברלין,
רוצה לקרוא,
ביום מן הימים - ספרות מקור,
= ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =,
ספרים להחלפה,
למכירה עד 20 ש'ח,
ספרות מקור ,
ביטחון ישראל,
הסכסוך הישראלי-ערבי והדו-קיום,
ערב,
ישראל - מלחמות ומערכות ישראל,
פרוזה - ארבעה ספרים ב100 שקלים,
רשימה,
FIFO & LIFO,
קוראת עכשיו\אמצע,
פרוזה מקור למכירה,
עברי קרא עברית,
סגולות,
עוד ...
|
|
1.
|
|
שקרים שסיפרתי לעצמי הוא רומן המבוסס על יומנה האותנטי של תמר, אשה צעירה בשיאו של משבר נפשי. בשנה שבה כתבה את היומן, בהיותה בת 33, טופלה על-ידי פסיכולוג שעודד אותה להעלות על הכתב את חלומותיה, והשתתפה בקבוצת תמיכה של אכלני יתר אנונימיים (OA). מתוך אמונה שהדיאלוג הכן והחושפני עם הדף החלק יביא לה מרפא, תיארה תמר סיטואציות אישיות כמוסות השמורות לכתיבת "יומן למגירה". ככל שהתקדמה בתוכנית ההחלמה של OA, חשפה עוד ועוד רבדים של נפשה הפצועה, והתעמתה עם עוד ועוד הבטים מסיפור חייה-יחסים עם משפחתה, הגברים בחייה ותפיסת במיניות שלה. בשקרים שסיפרתי לעצמי מרחיב המחבר את גבולות הז'אנר היומני הקלאסי המוכר בספרות באמצעות תיווך הטקסט האותנטי של תמר: ה'עצמי' האישי, הפרטי והסודי ביותר של הגיבורה מופקדים בידי הכותב המיומן, מבלי להסגיר את מגע ידו. פיסות מציאות עצובות או אירוניות, פרדוקסים ריגשיים ומחשבות בלתי מצונזרות, שנכתבו במקור באופן אסוציאטיבי, חזרתי ובלתי קריא, עובדו ואורגנו מחדש במסגרת סיפורית בעלת הקשר ומשמעות. מתכונת זו מנהירה את יסודות הבלבול, החרדה והבדידות, המדרדרים את הגיבורה לתהליכים של הרס גופני וקריסה נפשית. סיפורה של תמר הוא סיפור עכשווי מטריד על התמודדותה של צעירה אחת עם הפרעת-אכילה בתרבות המעודדת מודל נשי של שדיפות, בלתי-אפשרי להגשמה....
|
|
2.
|
|
רומן פוליטי מאת אבי ולנטין-
סיפורם של שני אנשים.
אולי היו חברים פעם.
השניים נפגשים במקום ללא סיכוי לידידות.
השניים הם קצין מילואים ישראלי המשרת בעזה שהאינתיפדה מחריפה את לבטיו-יחסיו עם הממסד הצבאי...
והשני הוא פליט פלשתיני שגלה מיפו לעזה שאילו היה חופשי היה נושא אשה ומקדיש את חייו לציור.
אך הוא לכוד במאבק לאומי.
וכמספר סיפורים הוא נעשה לגורם מתסיס וכוחות הבטחון נדרשים לעוקרו.....
|
|
6.
|
|
מוֹלי היה בן עשרים. כלוחם בחיל הים שרד את מלחמת יום הכיפורים, צלח את מסען הראשון של ספינות הטילים סביב אפריקה, עד לשארם אל שיח, והתקבל לקורס צלילה – צ'ופר על היותו חייל מצטיין.
הוא לא הסתדר מתחת למים וביקש להדיח את עצמו, אך במקום זאת צלל עוד שתי צלילות, אחת ביום ואחת, גורלית, בלילה. ברגישות ובעדינות פורש יואב, אחיו של מולי את סיפור חייו בפנינו.
זהו סיפור על אהבה בין אחים, על עיצוב הזיכרון לאורך השנים, ועל שאלה אחת שלא מרפה: מה היה באישיותו ובנסיבות חייו של מולי שגרמו לו לציית, ללבוש את בלוני החמצן ולקפוץ למים בחושך?
"איש אינו גר בבית, ואף על פי כן, אמי – שמתה מצער לפני יותר מתריסר שנים – עומדת יום-יום בחלון וצופה מהמטבח אל השביל. היא מתה גם כשהיתה עוד בחיים, כשעמדה במטבח ליד התנור וחיכתה למוֹלי שיגיע בשביל החוצה את החצר האחורית.
אילו היתה בחיים, ולא הייתי כועס עליה בגלל מיליון סיבות, הייתי בא אליה כל ערב לחבק ולהרגיע כמו שבן יודע, ואף על פי שהיא כבר לא בחיים, אני בא כל ערב להרגיע, כי בגלל מיליון ואחת סיבות סלחתי לה"....
|
|
7.
|
|
הם מתקבצים ליד השער הצפוני לבית העלמין. יואל ואבשלום מצטרפים. מישהו מכריז שיואל מגיע, וכולם מפנים את ראשם בעקבות ידו המורה. יואל מאובק מכף רגל ועד ראש, כמו בסופו של תרגיל לילה בנגב. פניו לבנות מאבק שדבק בהן, או מצבעו של המוות. אבשלום מביט ביואל ומדמה לראות מתחת לבגדיו את השלד של המת בגופו של החי. המראה מפחיד. חבריו רואים את עצמם צעירים בארבעים שנה, ונחרדים מאיך היו פעם, לעומת היום, עם שלושים קילו יותר, בעיקר באזור המותניים ובסנטר הכפול. יואל סופג טפיחות על השכם וקריאות התפעלות. הם עומדים בחבורות, מדברים ביחד ובקול רם. אפשר לחשוב שדחוף להם כל כך לומר את אשר על לבם. אף על פי שהדבר לא קרה אתמול וגם לא שלשום, הוא חי ונושם בתודעתם.
לחבורה של מילואימניקים בני שבעים ויותר, שלחמו יחד במלחמת יום הכיפורים, יש חשבון פתוח עם מי שהיה המח"ט שלהם בעניין קרב שנוי במחלוקת על תל אל־מְהֵיר ברמת הגולן — "סגול 351 " במפת הקוד. ארבעים וארבע שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים הם מתארגנים, חוטפים את המח"ט מביתו ובאים איתו חשבון בדירת מקלט, שבה הם משחזרים את הקרבות וסוחטים אותו כדי שיעשה את הדבר שלא היה מוכן לו ארבעים שנה — להמליץ על המג"ד שלהם, שזה מכבר מלאו לו שמונים, לתפקיד מח"ט טנקים. סגול 351 הוא ספר מטלטל וטורד מנוחה, ובה בשעה מצחיק; מציאותי להחריד, ובו בזמן עתיר פנטזיה. זהו סיפור סוחף וקולח, הכתוב ביד אמן, המעלה, בין השאר, שאלות נוקבות על כבוד צבאי מול חיי אדם ועל משמעת צבאית מול מצפון פנימי.
זהו ספרו השביעי של אבי ולנטין. ספרו החמישי, "בסתר כנפיים" בהוצאת מטר, זכה לציון לשבח מטעם ועדת פרס ברנר והוגדר כאחד הספרים החשובים לשנת 2017 . אבי ולנטין כתב בעיתון הארץ מאמרים על פשע מאורגן ופרסם את "מסמך ה־11". במלחמת יום כיפור לחם בגדוד סיור משוריין. ספר זה מתבסס בחלקו על מקצת מחוויותיו....
|
|
8.
|
|
גידי קפלן מקבל חשבון מים לתשלום על שם הוריו שנפטרו לפני שלושים שנה. התשלום בסך ארבע מאות שמונים שקלים ושלוש אגורות נדרש עבור צריכת מים בדירה שאינה בבעלותו שנים רבות.
גידי מטלפן לתאגיד המים ומדווח שהחשבון אינו שלו, אבל מציע בבדיחות לשלמו בתנאי שיחזירו את הדירה לבעלותו, או שישיבו את הוריו לחיים. המוקדנית מתאגיד המים משיבה לו שאי-אפשר להחזיר את הדירה לבעלותו, אבל את הוריו אפשר...
מי אינו רוצה לפגוש את הוריו שלושים שנה לאחר מותם? לשאול בעצתם בעניינים שפעם לא עניינו אותו, אבל עתה, כשהוא פחות או יותר בן גילם, מבין את חשיבותם ואת גודל ההחמצה?
זה קורה לגידי קפלן גידי משלם את חשבון המים ונוסע לבית הקברות כדי לקבל את פני הוריו שאכן יוצאים מקברם. במשך יומיים הם משלימים פערים, מדברים על מה שהיה ועל מה שהחמיצו; מבקשים להבין דברים שלא דיברו עליהם כשהיו בחיים וכשגידי היה צעיר.
בעקבות שורה של התפתחויות, הקשורות לחשיפת מנגנון השיבה מעולם המתים, על ההורים להחליט אם להישאר בחיים ולסכן את חיי בנם הצעיר, או לשוב לבית הקברות, בחזרה אל מותם.
פתאום, אחרי שלושים שנה הוא סיפור על משפחה, געגועים ופגישה מחודשת, אך גם סיפור על נוכחותו של המוות בחיינו ועל החשיבות וההכרחיות של קיומו בכדי שהחיים יוכלו להמשך.
זהו ספרו השישי של אבי ולנטין. ספרו הקודם, בסתר כנפיים זכה לציון לשבח מטעם ועדת פרס ברנר לשנת 2017....
|
|
