פרופ' ישראל גוטמן נולד בוורשה בשנת 1923, היה חבר במחתרת היהודית בוורשה ובארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במרד גטו ורשה. במשך שנתיים, בין ה- 5 במאי 1943 ועד ה-5 במאי 1945 הוא היה אסיר במחנות הריכוז מיידנק, אושוויץ ומאוטהאוזן. בתום מלחמת העולם השנייה היה פעיל בארגון הנוער היהודי והציוני באוסטריה ובאיטליה וייסד את קיבוץ אביב ב-Senta de Leuca שבאיטליה. בשנת 1946 עלה לישראל והיה חבר בקיבוץ להבות הבשן עד לשנת 1971. ב-1961 הוא נמנה עם העדים במשפט אייכמן.
פרופ' ישראל גוטמן היה ממייסדי "מורשת" – בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ ובשלב מאוחר יותר מונה למנהל הארגון. ב-1963 שימש עורך כתב העת ילקוט מורשת.
ב-1975 קיבל פרופ' גוטמן תואר דוקטור לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית על חיבורו תנועת ההתנגדות והמרד המזוין של יהודי ורשה על רקע חיי הגטו 1939-1943. במסגרת פעילותו האקדמית באוניברסיטה העברית הוא הופקד על הקתדרה ע"ש ריטה ומקס הייבר לחקר השואה ותולדות יהודי מזרח ומרכז אירופה; בין השנים 1988-1985 היה ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.
ב-1989 ראתה אור "האנציקלופדיה של השואה" בעריכתו והיא אחד ממפעליו המרכזיים.
משנת 1991 פרופ' גוטמן הוא יועץ לממשלת פולין בעניינים יהודיים, יהדות והנצחת השואה ומשמש חבר בהנהלת המוזיאון להנצחת השואה בוושינגטון.
בין השנים 1996-1993 היה ראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה, ובין 1996 - 2000 ההיסטוריון הראשי של יד ושם. היום משמש פרופ' ישראל גוטמן יועץ אקדמי של יד ושם. הוא חבר במועצת יד ושם, בהנהלת המכון הבין-לאומי לחקר השואה, בוועדה המדעית של יד ושם, ובמערכת יד ושם – קובץ מחקרים. פרופ' גוטמן היה ממגבשי התכנים שהוצגו במוזיאון ההיסטורי החדש שהוקם ביד ושם ונפתח לציבור במרס 2005.
עבודותיו של פרופ' ישראל גוטמן עוטרו בפרסים רבים, ביניהם: פרס שלונסקי לספרות, פרס יצחק שדה למחקר צבאי, פרס התאחדות יהודי פולין, פרס לנדאו למדעים ולמחקר וד"ר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ורשה.
[יד ושם]

פרופ' ישראל גוטמן נולד בוורשה בשנת 1923, היה חבר במחתרת היהודית בוורשה ובארגון היהודי הלוחם (אי"ל) במרד גטו ורשה. במשך שנתיים, בין ה- 5 במאי 1943 ועד ה-5 במאי 1945 הוא היה אסיר במחנות הריכוז מיידנק, אושוויץ ומאוטהאוזן. בתום מלחמת העולם השנייה היה פעיל בארגון הנוער היהודי והציוני באוסטריה ובאיטליה וייסד את קיבוץ אביב ב-Senta de Leuca שבאיטליה. בשנת 1946 עלה לישראל והיה חבר בקיבוץ להבות הבשן עד לשנת 1971. ב-1961 הוא נמנה עם העדים במשפט אייכמן.
פרופ' ישראל גוטמן היה ממייסדי "מורשת" – בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ ובשלב מאוחר יותר מונה למנהל הארגון. ב-1963 שימש עורך כתב העת ילקוט מורשת.
ב-1975 קיבל פרופ' גוטמן תואר דוקטור לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית על חיבורו תנועת ההתנגדות והמרד המזוין של יהודי ורשה על רקע חיי הגטו 1939-1943. במסגרת פעילותו האקדמית באוניברסיטה העברית הוא הופקד על הקתדרה ע"ש ריטה ומקס הייבר לחקר השואה ותולדות יהודי מזרח ומרכז אירופה; בין השנים 1988-1985 היה ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.
ב-1989 ראתה אור "האנציקלופדיה של השואה" בעריכתו והיא אחד ממפעליו המרכזיים.
משנת 1991 פרופ' גוטמן הוא יועץ לממשלת פולין בעניינים יהודיים, יהדות והנצחת השואה ומשמש חבר בהנהלת המוזיאון להנצחת השואה בוושינגטון.
בין השנים 1996-1993 היה ראש המכון הבין-לאומי לחקר השואה, ובין 1996 - 2000 ההיסטוריון הראשי של יד ושם. היום משמש פרופ' ישראל גוטמן יועץ אקדמי של יד ושם. הוא חבר במועצת יד ושם, בהנהלת המכון הבין-לאומי לחקר השואה, בוועדה המדעית של יד ושם, ובמערכת יד ושם – קובץ מחקרים. פרופ' גוטמן היה ממגבשי התכנים שהוצגו במוזיאון ההיסטורי החדש שהוקם ביד ושם ונפתח לציבור במרס 2005.
עבודותיו של פרופ' ישראל גוטמן עוטרו בפרסים רבים, ביניהם: פרס שלונסקי לספרות, פרס יצחק שדה למחקר צבאי, פרס התאחדות יהודי פולין, פרס לנדאו למדעים ולמחקר וד"ר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ורשה.
[יד ושם]