עם גירוש ספרד התפשטה תורת הקבלה באופן נרחב באירופה. ספר זה הוא ה"בריח התיכון המבריח מן הקצה (גירוש ספרד) ועד הקצה (התגלות הבעש"ט)". הדבר מתבטא בשני מישורים: א. מקובלים רבים מספרד נפוצו באירופה ולימדו את הקבלה בכל מושבותיהם. ב. בשנת שפ"ג הוקמה חבורת "הצדיקים הנסתרים" ע"י רבי אליהו בעל שם מוורמיזא, שהיה בנו של אחד ממגורשי ספרד. אחת ממטרותיה העיקריות של חבורה זו היתה - הפצת תורת הקבלה בקרב התלמידים החכמים. עם פטירתו העביר רבי אליהו את הנהגת החבורה לבכיר תלמידיו - רבי יואל בעל שם מזאמשטש שביסס, הרחיב והעמיק את השפעתה אצל היושבי אוהל. ממשיך דרכו של האחרון היה רבי אדם בעל שם מרופשיץ, שסברות מסברות שונות הועלו בנוגע לזהותו וכאן נלקטו כל המקורות בהם הוא מובא ובכך סר הערפל מעל לדמותו. ספר זה מהווה כעין המשך לספרי הקודם "תור הזהב בספרד" בו מובאים תולדותיהם של ענקי הרוח שחיו ופעלו בארץ זו במשך למעלה מחמש מאות שנה וכן קורותיהם של המגורשים שנפוצו על פני הארצות: מרוקו, תוגרמה, ארץ הקודש וכו'. רבי יוסף יוזפא היה בין המגורשים שהגיעו מספרד לפולין, אשר הפיצו את הקבלה בארץ זו. בנוסף לכך הוא היה אביו של רבי אליהו בע"ש מוורמיזא. בדרך זו הוכשרה הקרקע להתגלות החסידות ע"י רבי ישראל בעל שם טוב. מ. הלל ...