'מדוע יש בכלל דבר-מה ולא רק מאומה?'. שאלה זו על עצם ההיות ועל פשר ההיות - שאלת ההוויה - היא פתח יציאה מן השגור וההמוני ופתח כניסה לכל מחשבה שניתן לכנותה פילוסופית. שאלה זו היא גם מוקד ההתפלספות של מרטין היידגר והציר שסביבו נעה הגותו, הגות שקולה מהדהד עד ימינו ואשר יש לה השפעה מכרעת על עתיד הפילוסופיה.הספר חלום הטוהר הוא ניסיון מקורי לחשוב את מחשבת ההוויה של היידגר מנקודת הראות של הפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה. בין השניים קיימים יחסים סבווכים של המשכיות מזה ושל חריגה מזה, יחסים המגלמים מעבר בין שני עידנים של מחשבה. השאלה הנבחנת בספר בעיניים דרידיאניות נסבה על אפשרות החריגה של היידגר ממסורת המחשבה של המטפיזיקה, שעליה קרא תיגר ושממנה ביקש להיחלץ. אין זו שאלה של מה בכך, שכן נוסף על השלכותיה הפילוסופיות יש לה גם השלכות פוליטיות ואתיות מרחיקות לכת. ההתמודדות עם שאלת החריגה שופכת אור חדש על הגותם של היידגר ודרידה, כמו גם על הזיקה בין הגותו של היידגר לבין מעורבותו בנאציזם, ומובילה ליצירת הגדרה חדשה למושג הכתיבה, אחד ממושגי היסוד בהגותו המוקדמת של דרידה.הספר חלום הטוהר מזמן התוודעות מקיפה לשניים מענקי המחשבה של המאה העשרים ומאפשר היכרות עם כמה מערכי היסוד, כמו הבדל, נוכחות, מקור, עקבה, אחרות, זיהום ואתיקה - שהדיון המתפתח סביבם מכונן את מה שניתן לכנות השיח הפוסט-מודרני.ד"ר דרור פימנטל מלמד במחלקה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל. עד כה ראו אור מפרי עטו שני ספרי שירה: 'פריחה' ו'מבעד פה אצור באדמה'....

שאלת הכנסת האורחים היא השאלה החשובה ביותר בתחום המחשבה היום. השאלה היא כיצד נארח את הזר ביותר, המתנגד לכל המשגה, ובכך משבש את מהלכה התקין של המחשבה. בספר זה הדיון בהכנסת האורחים נדרש למושגיות חדשה ומורחב לשדה האסתטי: אירוע הכנסת האורחים אינו מתרחש בפגישה פנים אל פנים עם האדם האחר, כמו שסבור עמנואל לוינס, אלא במפגש עם עבודת האומנות. הכתיבה על אירוע הכנסת האורחים, כמו שהוא מתרחש באומנות, כרוכה בשיבוש הקדימות המוקנית במסורת לתאוריה לעומת הפרקטיקה. השיבוש ניכר גם באדישות להבחנות מסורתיות, כגון זו שבין שירה ובין אומנות פלסטית; בין אומנות מודרנית ובין אומנות קלסית; ובין אומנות בין־לאומית לאומנות מקומית. על כך נוסף אופיין ההיברידי של עבודות האומנות הנידונות בספר: רובן ככולן מרצדות בין החזותי ללשוני, אם מדובר בייצוג לשוני של אובייקט חזותי (כבשירו של רילקה "טורסו קדום של אפולו"), או בייצוג חזותי של אובייקט לשוני (כבעבודתו של אנסלם קיפר "זהב שיערך מרגריטה"). כל אלה מתכנסים ליצירת שיח חדש ומקורי על אומנות – שנקרא בשם "אֶסְתאֵתיקה" – ושרטוטו הראשוני נעשה בספר הזה. פרופ' דרור פּימֶנטֶל מלמד במחלקה לתרבות חזותית וחומרית ובתוכנית התואר השני למדיניות ותאוריה של האומנויות בבצלאל. מספריו: חלום הטוהר: היידגר עם דרידה ( 2009); אסתטיקה (2014) ; איגרת על ה'הומניזם' של מרטין הייידגר בתרגומו (2018)....