“מרוב עצים לא רואים את היער
הרעיון מצויין,לתת תמונה סינאופטית של המשבר בשנת 1929, וללמוד ממנו על התקופה הנוכחית.
הרעיון חזק יותר אם מוסיפים לזה סיפורים אנושיים והצגה של הדמויות מקבלות ההחלטות של התקופה.
אבל, הסופר הפך את היוצרות והפך את הספר להצגת דמויות, ארועים אנקדוטות ושכח את העיקר, הצגה בהירה של התהליכים.
אם בתחילת הספר עוד היתה הצגה כזו, היא נזנחה בהמשך כאשר מגיעים לתהליכי היציאה מהמשבר.”